גאות ושפל

אם לכתוב את האמת אני נחנקתי קצת. כבר תקופה אחרונה שקשה לי בבית. אני רוצה את השקט שלי ואני גם מתרחק מהמשפחה. אני מרגיש שאני צריך את המרחב שלי, את המקום שלי. אני מרגיש שאני כבר דורך במקום הרבה זמן ועל סתם. כבר בא לי לצאת מהבית ללמודים. אתמול אני נרשמתי ללימודים. בשלישי אני מתכנן לעלות לירושלים להירשם למעונות ולקורס הקיץ. בעבודה המצב רגיל. היום אני הפנמתי עוד קצת את מה שאני יודע הרבה זמן-אני אוהב את מה שאני עושה ואני גם מודע למה אני נמצא במקום שוחק כל כך. בקיץ צפויה הרבה עבודה ואני מקווה שאני ארגיש אותה כמה שפחות. לא בא לי על  קיץ קשה, אני רוצה להעביר אותו ברגוע עם הרגליים בלי מים קרירים וביד כוס ענקית עם מים קפואים. היום היה מזג אויר נהדר עם רוח קרירה ושמש מלטפת. 

מחר יום השואה והתוכניות בטלויזיה גואות בדמעות ובדיבורי שואה. הכי כואב לי שהמצב הנוכחי שלהם ברצפה ותלמידים רבים לטוס לפולין בשביל הזיכרונות. מה שהאנשים האלה חוו אני רק יכול להתחיל להדמיין. זוועות וסיפורים לא חסר. 

ערב החג עבר רגוע. היתה זאת פעם ראשונה שעשינו את החג לא בבית של סבתא. בגלל שהחג נכנס אני חזרתי ברגל אחרי הכיסא של אבא 20 ומשהו דקות. בחול המועד אני עבדתי לרוב בסוג של לייט ועבודה רגועה. אתמול הייתי באוטומוטור אחרי זה קינחתי בטימרקרט. ללכת לשם כבר הפך להיות מעיין מסורת בשבילי והיה נחמד להיכנס לדוכן של ג׳יפה ולצאת עם עוד טישירט חלקה עם הדפס מגניב. מחר אני קבעתי במוזיאון תל אביב עם ידידה וותיקה ואני יודע שיהיה כיף. אני שמח על החג הזה ואני יותר שמח על שאני מוצא מה לעשות בו.

לאט לאט אני חוזר לכושר ואני משתדל לא להגזים. אני לא רוצה לחזור למצב של שברי מאמץ ולהיות בבית חודש נוסף. אני אוהב לפרוק את העצבים בריצה מועילה, זה כיף לנפש.

חוץ ממזג האויר שתקוע לי כמו עצם בגרון אין לי באמת משהו רע כרגע.

לפעמים אני שוכח כמה מודי אני יכול להיות וכמה אני יכול לעבור שינוי של מצבי רוח ולהתעצבן מכל מיני שטויות. אתמול הייתי הכי מצוברח ועכשיו אני חיובי יותר, הרבה יותר. החג נכנס ואני זורם על נסיך מצרים של וולט דיסני. אני ממליץ להגביר רמקולים. השאלה היא איזו חולצה אני אלבש מחר אבל אני לא כל כך דואג. אני יודע שאני אהיה ברוח עיוועים.