לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

גאות ושפל


החיים

כינוי: 

בן: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

4/2017


פסקול:

תם פרקש, טייס אפאצ׳י, נפל ב-24.7.06 בשל כשל טכני במסוק בעת מלחמת לבנון השנייה. אני הייתי אז ילד, כיתה י״א אך איכשהו, שמו והביצוע האלמותי של אחותו הצעירה נשאר איתי ועולה לי בזיכרון כל שנה מאז. כל שנה. בכללי יש לי נקודה רגישה בלב לחיילים שהפכו לחללים. בתי הקברות שלנו מרושתים חלקות צבאיות שלצערינו מלאות בסיפורים ובפוטנציאלים לא ממומשים. כל אחד הוא סיפור. לעולם תהיה לי צביטה על כל סיפור. אותה ההרגשה תקפה גם לגבי חללי פיגועים. רק מהמחשבה על כך הופכת את הגרון שלי לגדוש, קיטשי שכמותי.

 

וּבְמוֹתָם צִוּוּ לָנוּ אֶת-הַחַיִּים-

הַחַיִּים עַד-הָעוֹלָם!

 

נכתב על ידי , 30/4/2017 21:59  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של *אנה ב-30/4/2017 21:48
 




פסקול:

היה סופ״ש עמוס. אני לא הספקתי את שרציתי אבל סיימתי תרגיל ממש ארוך. סביר להניח שיש בו שגיאות אך לא נראה לי שאתקנם, הקדשתי לו יותר מידי כוחות. מחר בבוקר התעוררות מוקדמת להמשך תרגילים, בצהרים שיעורים ולאחר מכן למידה עם חבר. ההרגשה הכבדה של יום הזיכרון לא פוסחת עלי ואני מרגיש אותה כבר משישי. אנחנו מדינה קטנה, חללים, לצערי, לא חסר. תמיד בתקופה זו אני נזכר במג״ד מבה״ד 1 שהביא לי השראה רבה. זה היה בערב לזכר חללים ממבצע עליו פיקד והוא הביא את בני משפחת הנופלים. בסופו אחת האימהות בכתה והוא אמר שזו דרכינו היחידה, שלצערו אנו חיים על חרבינו והדבר אומר שנמשיך לראות אימהות בוכות על ילדיהן. כשאמר זאת האמא התייפחה יותר ולא נותר זוג עיניים יבש אחד באולם. הסצנה הזו חקוקה בראשי גם במרחק הזמן, זה היה נוראי ונכון באותו הזמן. 

נכתב על ידי , 30/4/2017 00:08  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של the man in green ב-30/4/2017 10:44
 




פסקול:

היום היה נהדר. את סידורי השישי דפקתי מוקדם כך שהתפננו ללכת לשוק הפשפשים. השאיפה היתה להיות בשמונה במקום אך לצערי הגענו באיחור של שעה וחצי והיה קושי רב למצוא חנייה. לאחר זמן רב, במהלכו נדמה כי אנו קרובים לויתור ולקיפול הביתה, פיית החנייה נענתה לתחינתינו. פרקנו מהרכב ונהננו משילוב של שמש מלטפת ורוח קרירה בצל. היה כיף, מצחיק, ובעיקר מלא בחוויות טובות. הרבה זמן לא בילינו כך ואני שמח שעשינו זאת, למרות העומס העצום בלימודים. אני יצאתי עם רכישה לא מוסברת. אני מעריך כי זה מגן שמש לעדשת קנון מקורית משנות ה-60-70 אך גם מומחים ממני התקשו לענות על כך. אני חושב שזה יותר מאוחר, אולי שנות ה-90 המאוחרות, תחילת ה-00׳. רכשתי את הדבר כי הוא היה שונה מכל מה שאני מכיר, שמור בצורה מעולה, בעל נרתיק עור איכותי והצלחתי להוריד את המוכר מ-20 ל-10 שקלים. היה תרגיל מעניין שעשיתי למוכר אחר, משהו שנלקח מספרי ריגול. 


האנגלית בלימודים, לרוב, לא מהווה לי מכשול. לרוב, אני מבין מה אני קורא ושמתי לב ליתרון הזה בלמידה עם חבר השבוע. בקורס הכי קשה הסמסטר המצגות מועברות באנגלית בלבד. המרצה טוענת כי כך הכי קל לה אבל הדבר גרם לי לתסכול בקריאה של הגדרה למונח מסוים. כ״כ הרבה מילים ארוכות המחוברות יחדיו להלחם לא מובן. הדבר מקשה על ההבנה מאחר ומדובר במושג בסיסי בתחום. קראתי את המשמעות פעמים רבות עד שדמיינתי את עצמי זורק אותה מגג המוסד בו אני לומד. הסיפוק שהתקבל מהמחשבה עשה לי טוב:)
אני מתגעגע להישענות המוכרת שלך על החזה, להחלקה הטבעית שלך למקום שאת כ״כ אוהבת. אני מתגעגע לחיוך שלך, ללשון שלך, לאהבה שלך. אני מתגעגע לגוף החם שלך בלילות. אני מתגעגע לכך שאחרי שאת גומרת את שקטה ומניחה את ראשך על חזי, נרגעת. נמאס לי להתחמם בכוחות עצמי. 

נכתב על ידי , 28/4/2017 20:51  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של the man in green ב-28/4/2017 22:10
 



לדף הבא
דפים:  

38,041
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , המשועממים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThe Man In Green אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על The Man In Green ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)