גאות ושפל החיים |
כינוי:
בן: 35
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יוני 2017
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
| 6/2017
פסקול:
שמעתי מספר שירים של ראג-אנ׳-בון מן אך לא הקדשתי לו מחשבה. לאחר שמיעה של פלייליסט אני אוהב אותו. הגוון המחוספס של קולו מעניין.
ערב שישי ואני לומד על איזוטופים של פחמן, חמצן, תהליכי פוטוסינטזה בצמחים ועל איך מסיקים על פליאו-אקלים בעבר דרך משקעי מערות. אני מרגיש לא אפקטיבי וקורא את אותה השורה במחברת. אני חושב שעלי לפרוש לחברים.
| |
פסקול:
גם זמני יגיע. יקח לי חודש אבל זה יגיע. השמש בחוץ גורמת לי לרצות לצאת אליה, להנות ממנה ולי יש תוכניות אחרות. אני מחזיק את עצמי וזה לא קל, הפיתוי הוא אדיר. מצד שני, אני צריך להתאוורר, לדעת לשחרר לעצמי ולא להיות קשה. אני צריך ללמוד להרפות מעצמי, אני חושב שזה הדבר הכי קשה לי לעשות כי אני קשוח עם עצמי. מיושב יתר על המידה.
את. את ומהמבטא המדבק שלך, את והנמשים המסתתרים מאחורי האיפור, שניתנים לאבחנה רק אם מתקרבים למרחק נשימה ממך. את, עם הידיים שלך ששלחת בלי בושה, כי זה האופי שלך. לא פחדת ממה שאחרים יגידו, זה מה שמשך אותי אליך. כשהם דיברו התעצבנתי ואמרתי להם תתעסקו בשלכם. העצמאיות הבלתי תלויה שלך ועצם זה שחיפשת מישהו כמוני. כולם שבו אותי. כשנישקת אותי על ההקפצה אמרת תודה במבטא חמוד, מבטא וחיוך. הצעת לי להישאר וסירבתי. אמרתי לך שאני לא שם. במרחק הזמן הייתי צריך להרשות לעצמי.
| |
פסקול:
בד״כ אני לא נותן לראש לנדוד, אני מאמין שזה מסוכן. מצד שני, מהטיולים המחשבתיים האלו מגיעים דברים טובים לעיתים.
תחושות בתמונות:



| |
לדף הבא
דפים:
|