גאות ושפל

פסקול: 

בזמן האחרון אני חזרתי לדבר עם איתה סדיר. היתה פעם אחת שהיא נפתחה אלי כמו שלא נפתחה במשך הרבה זמן. המילים שלה היו אמיתיות ואני הבנתי שאני ממש חשוב לה, שאין לה יותר מידי עם מי לשתף ושאני שם בשבילה. יש לי מן הרגל לגרום לאדם הכי טבעי לידי אחרי זמן מסוים, אין לי מושג למה. אצל הרוסי בעבודה זה מתבטא בחיטוט באוזן ואצל אחרים בחיטוט בנפש. 

כיפור עבר בסדר, לא קשה כמו שחשבתי שיהיה כי לרוב הייתי במיטה ותחת המזגן. החזרה לאכול קצת הצריכה סבלנות ותרגול של הבטן אבל בקטנה. עכשיו לא מסוגל לעצום עין ובבוקר אני קם בשש וחצי. בשישי בונים סוכה וערב סוכות בראשון. היה חסר לי המשפחה והמסגרת של החגים, קצת התגעגעתי אליהם. 

השנה צמתי אחרי ששנה שעברה הייתי כופור בחזקת כופר, כולל לפטופ, אוכל וכל הבלגאן. אני גם הייתי בכותל אחרי 3 מועדי ב׳ ונתתי בברכת שמע. אני התחלתי קצת להתקרב לבחור בשמים אבל בדרך משלי, לא תפילות או משהו אלא סתם לדבר אליו. איכשהוא גם טעם המוזיקה שלי החליק לפינה הזו ואני חזרתי לשמוע מוקי, בועז שרעבי ושאר אמנים עם שירים בעלי משמעות. ואני ממש אוהב לשמוע אמנים חדשים בגרסאות אקוסטיות כמו בפסקול. יש משהו שקט במילים כלי הנגינה הבודד.

הפסקול:

השנה שלי היתה בהרבה מובנים אחת החשובות בחיי הקצרים. זו השנה שאני סיימתי בה שנה ראשונה של לימודים אקדמאיים. שנה שלא חשבתי שאשאר במסגרת מספר פעמים. זו שנה שפגשתי אדם שלא חשבתי שאני יכול להתחבר אליו בצורה כזו, ברמה שממש כיף לי לדבר איתה ורק השם שלה בטלפון מעלה בי חיוך, יובל. זו שנה שחזרתי לדבר עם אוראל ובצורה כל כך טבעית אני חזרתי לאותו מקום בחיים מבחינתה. האדם שהכי קרוב אלי כל השנים האלו, מהמעון עד עכשיו. זו שנה שבא הבנתי הרבה דברים על עצמי ועל המשפחה שלי ועל אבא שלי. אני למדתי להכיר אותו טוב יותר ולראות מעבר אליו. אני הבנתי כמה אני אוהב אותו וכמה אני הפכתי להיות כמוהו. אני גם למדתי שהוא לפעמים טועה ושגם אני טועה וזה בסדר, כי אני בן אדם, ולא פעם אני טועה את אותה השגיאה. אני חידדתי את ההבנה שאני הולך בזרם משלי, שאני לא כמו כולם בקטע לפעמים מוגזם. אני הבנתי שגם אם אני לא רוצה זה המסלול שהצבתי לי בחיים ושאני אחר מהרבה. זו שנה שבא יצא לי להכיר את שחר, בה התאהבתי והבנתי דרכה מה אני רוצה יותר טוב בחיים ומה אני שווה בעולם. היא נתנה לי את התובנה שרגשות משחקים חלק מרכזי בחיי.

אולי הלקח הכי חשוב שלקחתי מהשנה הזו הוא שאני מסוגל. אני יכול להיות ממה שאני חושב על עצמי. אני אהבתי את השנה הזו.

מחר בערב בשעה זו אני אשב לשולחן החג, עם החולצה המגוהצת שאבחר ואהנה. אני אהנה מהמשפחה שתמיד היתה שם בשבילי ואהרהר עוד קצת על איזו שנה מדהימה זו היתה. למה אני משתמש במילה הזו ׳מדהימה׳. אני לא רגיל להשתמש במילה כזו.

היה לי שבוע טוב. אני מתחיל להתרגל לעבודה למרות שהיא לפעמים קשה פיזית. היום נסעתי עם הרוסי והשמן על אופניים. המסלול היה בין כרמים וקטפתי כמה ענבים ממש גדולים. הרגשה של כיף. בדרך חזרה הייתי ממש עייף אז חרפתי ברכב. אני נהנה מהמקום בו אני נמצא כרגע. עבודה לא מחייבת, עוד שניה החגים אחריהם הנפילה ואז החתמת כרטיס נוספת בעוד שנה באוניברסיטה. 

יש לי כמה תובנות בזמן האחרון כלפי החיים שלי. אני מבין שאני תולה יותר מידי תקוות בתואר ושזה אמצעי ולא מטרה. לא ייחכו לי בסופו עם שטיח אדום. הוא רק התחלה של עבודה קשה וזה בסדר, כי צריך להמשיך להתפתח בחיים. גם בקשר אני מבין שאני יודע שיש דברים שאני מחפש אצל בחורה. זו לא רשימת מכולת אלא יותר לראות אם אנחנו מתאימים ולהבין מהנשים בעולמי מה אני מחפש בבחורה. להיות יותר קשוב לצרכים שלה ושלי. להבין שצריך קצת יותר להיות עקשן כשצריך ופחות חסר דעה. 

אני חזרתי לקרוא, כרגע זה ספר קצר- אסכולה ישנה- שממלא את זמני הנסיעה באוטובוס וזה נחמד. אני נהנה לחזור לקרוא, דימיון המספר כי הסצנות השונות בספר הזכירו לי שאני אוהב לעשות זאת.

החגים עוד שניה פה ואני גם מאמץ אותם. בא לי ללבוש מחויט לערב חג וללכת לבית כנסת. זה נהיה חסר.