Love Affair

פרק 73

רוני:נו סיוון,למה את שותקת מה זה אמור להיות?

-עדין לא הצלחתי לעכל את מה שראו עיניי,הרגשתי מין פחד בגוף..והרגשתי שאני עומדת להתעלף כל רגע..וראיתי איך שרוני הייתה המומה

אני:אמ,לא יודעת כניראה שהתבלבלו

רוני:איך התבלבלו?רשמו "את"..מילא היו רושמים "אתה"..אז הייתי מבינה שהם התבלבלו,או היא או הוא,מי זה יכול להיות?

אני:רוני,אל תתערבי ואל תגידי מילה לאבא..אני עכשיו אלך לקחת סקווצ' עם מים וסבון ואנקה את כל הלכלוך.

רוני:אז תני לי לפחות לעזור לך.

אני:אוקי,אז תביאי את הסבון מהמטבח ואני אמלא דלי

-נכנסו לבית,לקחתי את הדלי הירוק המזוויע הזה,מילאתי מים ובלי רצון ובלי כוח סחבתי אותו עם כל הכובד של זה עד לחנייה.

שפכתי את המים על האוטו..ושוב התאנחתי

רוני:די ,אין לך ממה להתבאס

אני: רוני את לא יודעת על מה את מדברת !תסתכלי מה הם עשו לאוטו שלי. !!! -[צרחתי עליה]-

רוני:טוב..טוב..סליחה[אמרה בקול פגוע]

-לא עניתי לה..- פשוט שמתי מים,לקחתי את הסקוצ' והתחלתי לשפשף ולנסות להוריד את מה שהבן אדם הזה או  האישה הזאת גרמו לאוטו שלי..

לאט לאט הרגשתי את הידים שלי מתעייפות,ועצבים שלי עלו ועלו,עד שהתפרקתי על הבגאז' -(התא המטען של האוטו מאחור..)

ובכיתי..רק מעצבים..בכיתי ובכיתי ככה איזה דקה או שניים,ואז הרגשתי יד מלטפת אותי בראש,ובכתף..

רוני:די סיווני...אין לך מה לבכות בגלל אוטו.

אני:זה לא האוטו.(וניסיתי להרגיע את עצמי..תוך כדי שניקתי את העיניים שלי בחולצה)

רוני:אז בגלל מה?

אני:סתם..כשתהיי יותר גדולה את תביני.

רוני:נו תספרי לי..מי זה זה שרוצה לאיים עלייך?

אני:אם היתיי יודעת הייתי הורגת אותו.

רוני:או אותה.

אני:כן או אותה..

רוני:את מי יודעת מי ניראה לי שזאת?

אני:מי?

רוני:מירית.

אני:איזה שטויות..

אני:נו תחשבי,לקחת ממנה את הבעל,שזה גרם ללקיחת איתן ממנה

אני:אוי לא ניראה לי שהיא תשמור טינה.

רוני:אני הייתי שומרת....

אני:טוב די אין לי כוח לשטויות האלו,את יכולה רק לשטוף שוב את האוטו קצת עם המים שנישארו?...סיימתי לנקות את מה שרשמו.

רוני:כן..בטח,תלכי ..תתאוורי תשני או משהו ,העיקר שלא תיהיי לבד.

אני:אל תדאגי.[ובלב רשמתי"אני לא היה לבד..זה רק אני והבקבוק]

פתחתי את הדלת של הבית,שטפתי את הידיים,מהריח של הסקווצ' המסריח הזה,ועליתי למעלה לחדר..

בדרך בדקתי את הפלאפון שלי ,וכמובן [כמו תמיד] מישהו צלצל והשאיר הודעה קולית

"3 שיחות שלא נענו " -מעניין מי זה :

"שון" 14:30

"אמיר"18:04

"מספר חסוי" 18:15 [לפני ד'קה]

החלטתי לא לצלצל לא אל שון ולא אל אמיר לא היה לי כוח לחפירות של שניהם,ישר הלכתי לאמבטיה לארון ולקחתי את בקבוק הפלא

ומלמלתי לפני שלוק אחד ארוך"וזה בשביל מי שכלכך שונא אותי ומאחל לי רק רע..שמה עליכם אלף זין "-ושתיתי..אבל הרגשתי ש30-50 מ"ל זה לא מספיק,אז החלטתי ללכת לקנות בקבוק,או איזה מנה או איזה משהו שפשוט.. יעשה אותי קצת יותר שפויה.

החלפתי בגדים,שמתי סוו'צר ענק של בילבונג ,ומכנס ספורט שחור,עם נעלי נייק לבנות ופשוט יצאתי מהבית בלי להגיד מילה ,בלי להגיד לאן ועד מתי

"אז מה אני עושה עכשיו.לאן אני הולכת......?"אמרתי לעצמי בלב..מצד אחד אני בלי שום כסף...בלי כלום,רק עם פלאפון ..

החלטתי ללכך לרותם,לבקש ממנה כסף שתביא לי כדי שאוכל לקנות משהו ..

מהר צלצלתי אליה...

רותם: הוהו,כבר יומיים שמעתי ממך

אני:כן אני יודעת..לא הרגשתי טוב.

רותם:כן שמתי לב..מה....?

אני:יש מצב אני קופצת אלייך לקחת 50שקל?

רותם:כן בטח..בואי.

אני:טוב אני תוך דקה שמה..

ומבלי להגיד בי,היא ניתקה.

התהלכתי לעצמי לבד,עם המוזיקה בפלאפון[שבקושי שומעים],משתוקקת לשתייה,לאיזה משהו שיאפשר לי לחשוב קצת יותר ברור..

"הו,הנה רחוב המכבים8"-אמרתי בקול חלש,הרגשתי שהלכתי שנה.!

צלצלתי באינטרקום למשפחת "הלל"

-מי זה?

"סיוון"

-רותם,סיוון באה..[וכשהיא אימא שלה ענתה לי היא מהר פתחה את הדלת ..-כי יש קוד]

עליתי במעלית לקומה ה9 [לקומה אחרונה] והסתכלתי על עצמי תוך כדי..סידרתי את השיער ..לא ידעתי שהוא ניראה כזה מסורבל

שרית:שלום סיוון,כמה זמן לא ראינו אותך

אני:מה נישמע?[קצת התרחקתי,כדי שהיא לא תריח את הוודקה מהפה]

שרית:בואי כנסי ,כנסי למה את נעמדת בדלת?

אני:אממ..טוב..תודה,איפה רותם?

שרית:בחדר, כרגיל..כבר יום יום וחצי היא לא יצאה מהחדר,רק לשירותים..ובחזרה,היא סיפרה לך משהו?

אני:לא..היא צריכה לספרלי משהו?

שרית:לא יודעת,בגלל זה אני שואלת אותך.

-עליתי מהר במדרגות שלה,כדי שאימא שלה לא תריח אותי[היה לה פנטהוז],החדר שלה היה בקומה ה2,בקצה הכי ימני,החדר הכי מבודד והכי יפה..

אני:שלום שלום[אמרתי תוך כדי שפתחתי את הדלת]

רותם:של..ום[אמרה בקול שביר ..בקול חולה שהיא הייתה במיטה]

אני:מה קרה?

רותם:..כלום.

אני:נו...[והתקרבתי אליה.והתישבתי במיטה]

רותם:כלום נו..אל תחפרי

אני:והו,מה לקחת?האישונים שלך בגודל של שמש..[ושתקתי]

רותם:לקחתי מה זה משנה..?

אני:נו

רותם:בשביל מה את צריכה כסף?

אני:לא יודעת,בקבוק או איזה משהו אחר..

רותם:את יכולה..לקנות לי גם?

אני:מה את צריכה?

רותם:מזרק וקוק'..

אני:התחלת להזריק ?!!

רותם:התחלתי,יופי שאת בענייניים,כשאין מזרק ..אז ישר לאף וכשיש אז ישר ליד .

אני:זה דופק טוב?

רותם:כן,כאילו שאת על ספידים,החומר בא כלכך מהר ..שישר את צריכה לישון או משהו,

תראי שם בארון יש שמה ארנק,אז תקחי 200שקל

אני:200למה?

רותם:שתקני לי ותקני גם לך..

אני:אני לא מבטיחה..

רותם:אוקי ..

-לקחתי את הכסף..ובדרך נדהמתי כמה שטרות יש לה בארנק,עדיף כבר שתשים את זה בבנק-

אני:והו,כמה כסף

רותם:אני חסכנית ראיתמהזה? היה לי יותר אבל איזה אלפייה הלכה לי על 250גר של חום.

אני:והוה,יקר מה את משוגעת?אני יכולה להשיג לך 250גר,ב500שקל.

רותם:אני צריכה איכותי.

אני:חחח..משוגעת,טוב תקשיבי,אני הולכת..

רותם:בסדר,אבל תשדלי לקנות אה,כפרה עלייך.....[וראיתי אותה איך היא מתחננת]

סגרתי את החדר,וירדתי במדרגות

שרית:נו איך היא?

אני:קצת כואב לה הראש,היא רצתה לישון אז הלכתיי.

שרית:היא לא רצתה כדור או משהו??

אני:לא מה פתאום,היא נגד כדורים שכחת?היא אף פעם לא יכלה לבלוע כדור ..אלא אם כן היא חותכת את הכדור לרבעים

שרית:חח,נכון ..שכחתי מרוב שכבר לא ראיתי אותה לוקחת כדורים.

אני:טוב אני ממהרת קצת אז נתראה..

שרית:בי חמודה.

-יחד עם ה200שקל,מהר הלכתי למכולת השכונתית,שהייתה מאוד קרובה לבית של רותם,קניתי בקבוק אבוסלוט 750ml..שילמתי את ה80שקל,ויצאתי מהחנות אך לא ידעתי איפה לשתות..

החלטתי ללכת לגינה הנטושה,שאין ילדים אין אף אחד..זו לא הייתה גינה,אלא מין מקום עם דשא,וקצת נדנדות וספסלים אנחנו קוראים לה"גן הבירה" כשהיינו קטנים,ראינו איך שכל השיכורים היו באים לפה ותופסים ראש...אז החלטנו לקרוא לזה גן הבירה,איזה אירוני..[חשבתי בלב]

פתחתי את הבקבוק,באדישות,כאילו שזה היה בקבוק מים,התיישבתי בדשא,וראיתי שממולי אבל מרחוק היו קבוצה של נרקומנים,עם עוד איזה ילדה,אבל לא פחדתי..פשוט לא שמתי לב אליהם,זה רק אני והבקבוק.

לגימה ועוד' לגימה,וראיתי כמה שמצלצלים אלי..אבל פשוט סיננתי ,"נמאס לי מהפלאפון מהחיים,ומכוללם!"צעקתי.

עד שהחסוי צלצל שוב..אז החלטתי לענות

-הלו.

אני:כן,מה?

-למה את לא עונה?

אני:כי לא בא לי..וניתקתי.

-והוא שוב צלצל.. ככה 5פעם עד שסגרתי את הפלאפון.. ומבלי לשים לב גמרתי את הבקבוק,וכמובן אחרי תפיסה ראש רצינית,ושכיבה על הדשא-

פתחתי את העיינים,וראיתי שכבר חושך,והסטלה עדין נמצאת.. פתחתי את הפלאפון ומבלי לדבר הרבה צלצלי למונית שתקח אותי.

"מוניות מרום שלום"

-שלום,אני רוצה להזמין מונית לרחוב המכבים...22.[מקום שהיה קרוב מאוד לגינה]

"לאן בבקשה?"

-ל...[ושתקתי]

"אני לא  יכול לחכות הרבה זמן"

-ל..רחוב הצאלים 22.

"אוקי, תוך 5דק הנהג יהיה שם"

-תודה..[וניתקתי]

לא שמתי לב אפילו לאן אמרתי,הכרחתי את עצמי לקום,ולהתאפס,לקחתי את הכסף איתי..והלכתי..עם קצת מעידות,לכיוון הרחוב

ובאמת,אחרי 5ד' הנהג היה שם

"לרחוב הצאלים?"שאל..

-כן..כן .

ונכסתי.

-תגיד מה השעה?שאלתי אותו

"11"

-בלילה??!"

"כן....את בסדר ילדה,את נראת קצת חיוורת"

-אני..הא,כן מעולה..מעולה.

תוך כדי נסיעה,כמובן שנרדמתי...

"35שקל בבקשה"

-קח 40 אל תביא עודף..וירדתי מהמונית.

עכשיו כשהגעתם לפה,תשמעו את השיר,זה מתאים..לפי דעתי

: Craig Armstrong & Elizabeth Fraser - This Love

והנה אני,בבית שלו ..

הלכתי,ושוב נפלתי על האבנים שבדרך...כניראה שירדלי קצת דם בברכים.

דפקתי בדלת חזק,פשוט הכתי בדלת כלכך חזק עד שלא היה לי כוח,ונפלתי ממש על פתח הדלת

*נקודת מבט -אורן *

אנשים לא נותנים לי טיפה של נחת?השעה 11בלילה,מי זה יכול להיות? שוב מירית??..נמאס ממנה כבר

-רגע!!!מה הלחץ?!! צעקתי..תוך כדי שאני מתקדם לכיון הדלת..

פתחתי את הדלת וראיתי אותה,על משקוף הדלת,בקושי רואה בעיניים,לא כלכך מאופסת

סיון:אורן.....[אמרה בקול חלש]

אני:מה...מה קרהלך ?!והחזקתי אותה בשתי הידיים והרמתי אותה

סיוון: אני יודעת שאתה..שאתה..[ונרדמה עלי]

אני:בואי,..נשכיב אותך על הספה,שתישני.

-ומהר סגרתי את הדלת הראשית

סיוון:תביא לי קצת משלך..אני יודעת שיש לך..אתה כמוני.

אני:מה?

סיוון:אני רוצה גם!!תביא לי קצת לתפוס ראש ,תביא לי קצת משלך,יש לך הרבה,תביא לי לא לאף ,לורייד.ככה להזריק ולמות .

אני:סיוון מה יש לך ?

וישר,שוב..היא נפלה עלי

אני:סיוון..סיוון,קומי.ונתתי לה המון סטירות לחי ..

אני:קומי..קומי,כמה שתית? סיוון!תקומי..

הרמתי אותה בעדינות לכיוון הספה והשכבתי אותה לישון,כל החולצה שלה הריחה מאלכוהול,כל הפנים שלי..היא פשוט לא הגיבה.

מהר הלכתי לשירותים לקחתי את המזרק,הזרקתי את החומר למזרק,וישר ...עם קצת כאב,הזרקתי לעצמי..

תוך כדי מחשבות "מה קרה לה,לא היינו צריכים להפגש היום..אלא עוד שבוע".

הלכתי לסלון,לראות שבאמת היא בסדר.."סיוון,סיוון. תעני לי..." והשקט הזה..ששרר באותו הרגע,אפילו את הנשימות לא שמעתי,אבל הרגשתי..התיישבתי על הריצפה,הנחתי את ידי על ראשה,ומבלי לשים לב..נרדמתי,ואט אט הרגשתי את פעימות הלב מתחלשות