אני חייבת להודות,אני לא טיפוס של בלוגים בכלל הסיבה היחידה שפתחתי בלוג היא שנגמרה לי המחברת-יומן האחרונה וכבר נמאס לי לקנות מחברות סתם ככה,היום אפשר להשתמש במחשב..
וכנראה ככה טוב יותר..
אין לי מושג איך להתחיל את הבלוג הזה מחדש...כתבתי 7 יומנים עליה-על אותה חברה,שלאט לאט הפכה ליותר ויותר מזה.
וחבל באמת שעשיתי את זה,
חבל שסתם בזבזתי זמן ומחברות..
אוק' נתחיל.
לפני שנתיים(+)הכרתי אותה במקרה,בקבוצת מחול שרקדתי בה,
הכרנו במקריות ומשם זה פשוט התגלגל לחברות מדהימה.
הפעמים הראשונות שנפגשנו היו באותן חזרות,היינו מתחרפנות ומשתגעות,
זה היה כיף לא נורמלי.
ואז נשארו כמה ימים לתחילת שנה חדשה,
בקשו מאיתנו לבוא לחזרות,
באתי אחרונה,קיבלתי חיבוק מכול מי רציתי באותם זמנים,ורק ממנה מהמלאך שלי לא קיבלתי,
אפילו שלום קטן.
אחרי כמה זמן זה הפך לקשר יותר הדוק,והתחלנו להיפגש בהפסקות,
ואז הגיע הרגע, קיבלתי את החיבוק שלי שכ"כ רציתי וחיכיתי לו.
אחרי חברות טובה של שלושה חודשים(+) הצטרפה דנה[שם בדוי] אני אפילו לא זוכרת את זה,
את ההצטרפות שלה אלינו.
בשניה הפכנו לשלוש.
כול התקופה הזאת הייתה כ"כ קשה י,הייתי בוכה כל לילה.
למזלי היא נגמרה מהר.
אחרי שהתקפוה נגמרה התחילה תקופה חדשה וסוג של "מדהימה"
שגם לא נמשכה כ"כ הרבה זמן..
או שכן.
לא יודעת..כבר כחודשיים+ אני מרגישה כ"כ לא טוב..
והכול בגללה,כבר לא קוראת לה מלאך שלי,כבר לא מתנהגת אליה באופן אובסיסבי.
היום,אחרי החזרות אמרתי "כן אבל יותר חשובה לי ממנו" והתחשך לי מול העיניים.
מה?! מה פתאום אני אומרת דבר כזה?! מה פתאום אני מתנהגת בצביעות!?
הרי זה כ"כ ברור שהיא מזמן ירדה מדרגת ה"שלמות" אצלי.
עכשיו,ברגעים אלה היא רק חברה,[אם לא פחות מזה..]
אני חושבת שכול היחס שלי אליה היה מיותר,או שבעצם לא.
זה מה שנקרא פסיכולוגיה הפוכה..
כול הפעמיםם שהיא אומרת "את כמו אחותי,את לא חברה את אחות"
זה בעצם כ"כ לא נכון!
מממ...חשבתי על משהו..
יכול ליהיות שהמשפט "אהבה נכזבת מגיעה ללבו של כול אחד" ממש לא קשור למין השני?
שלא תבינו לא נכון,
אני לא לסבית.
פשוט..התחלתי לחשוב שאהבה נכזבת זה משפט שפונה בכול צורה..
אולי חשבתי על זה רק בגלל המקרה שלי.
אבל לדעתי כן הספקתי לחוות אהבה נכזבת,
ממנה.
וחוץ מזה,
אני מאוהבת כ"כ!
זו הרגשה מעולה!
הרגשה מדהימה לגמרי..
מקווה שמזה יצא לי משהו
נחזיק אצבעות
ועד כאן-
לילה טוב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: