האם אדם הוא קודם כל אדם

או שהוא נמדד ישר לפי המעשים שלו?

האם אפשר לקבל אדם שהנטיות המיניות שלו שונות משלנו, ויש אנשים שאפילו יקבלו אותם כ"סוטים","חולי נפש"

ובעוד מלא שמות ותיאורים.

אך לפני הכל הוא אדם, ומה שמושך אותו ומה "שעושה לו את זה" זה כבר הדבר האישי שלו

לא עניין של אף אחד. האם זה מה שמוריד מערכו? זה שהוא קצת שונה זה שהוא לא כמו כל השאר?.

השוני הזה, זה מה שגורם לאנשים רבים להימנע מלדבר, לפגוש ואפילו לדחות את אותו השוני?

אולי לשאלות האלה לא לכולם תהייה תשובה, אני גם לא מצפה שלמישהו תהייה תשובה מספיק מוצדקת ונכונה

שאני אוכל לקבל אותה. כל אחד לפני הכל הוא אדם, יצור חיי נושם עם רגשות משלו, אהבות ורצונות משלו

ומה שקורה לו "מאוחרי המסך" זה כבר עניין פרטי שלו ולא של אף אחד אחר.

במהלך השנתיים- שלוש האחרונות יצא לי להכיר כמה אנשים שהם שהם שונים ממני בנטיות המיניות שלהם,

אני לא יגיד שהתחברתי אלייהם ישר, וזאת הייתה הטעות שלי כי אז הייתי יותר מושפעת מאחרים מאשר מעצמי. הייה חשוב לי מה יגדו עליי אם אני יתחיל להסתובב עם אחד שהוא שונה. אך כאשר זה השתנה והתחלתי לעמוד על הדעות שלי ואך ורק על הדעות שלי וללכת איתן ולא עם דעות האחרים, למרות שדעות של אחרים עד עכשיו חשובות לי אני אקשיב לדעת של אחר אך לא תמיד אקבל אותה, אקבל אותה עם היא לא סותרת את שלי אבל להקשיב לדעות של אנשים אחרים גם אם הן אינן כמו הדעות שלך  זה דבר חשוב וחיוני משל עצמו בכל נושא שרק לא יהיה. התחלתי להתקרב לאנשים האלה למרות שנורא פחדתי, מכיוון שהם קצת שונים אני אוכל ליהיה להגיד משהו או לעשות שיפגע בהם ובלי שאני יתכוון לכך בכלל או שלהם יהיה קשה לקבל אותו "הנורמלית"  עד שהבנתי שהם בדיוק כמוני וכמו כולם לא שונים הם  בני אדם רגילים עם אותם הרגשות. ולא הייתה לי סיבה לפחד מהן או ל"דחות" אותם בגלל הדעות של הרוב והצטערתי נורא שלא הלכתי ישר עם הדעה שלי והפסדתי עוד כמה חודשים של היכרות איתם. כי בסך הכל אדם הוא אדם לפני שמודדים אותו בשוני שלו.