אני בן אדם כזה מטבעי, נזק עולמי.
אני מבינה שעשיתי משהו לא בסדר רק אחרי שאני עושה את זה, כי אני לא תמיד יודעת מה יהיו התוצאות.
אני מאמינה שדברים נוראיים מקרבים בין אנשים יותר מכל דבר אחר.
לי יצא להכיר אותך קצת יותר, ואין לי שום דבר אחר לעשות, חוץ מלהודות לך.
בחיים לא ראיתי מישהו כל כך שאפתן, נלחם למען הדברים שהוא רוצה ומצליח לעמוד בכל מה שמפריע מסביב.
למה לייחס לזה חשיבות אם אנשים לא מסוגלים להתמודד קודם כל עם עצמם, אז מפילים את זה על מישהו אחר.
לא מגיע להם שתלמד אותם להתמודד עם עצמם.
וגם לי לא מגיע.
אני אוהבת אותך.
היה, נגמר, לא מאמין שבזבזתי שנה שלמה מחיי. יכולתי עכשיו להיות על הפסגה, ומשכת אותי למטה, שיקרת אותי, רימית אותי, בגדת בי. על זה אני לא אסלח לך לעולם.
אני לא מאמין שהייתי כל כך עיוור, אבל עכשיו אני חדש, אני טוב יותר, שווה יותר, מבין יותר. ואני לא צריך אף אחד שיבוא ויגיד לי את זה, אני יודע את זה לבד.
אני מאחל לך מכל הלב הצלחה בחיים, והרבה אושר ושמחה, ונחת וחיים קלים נוחים ושלווים, רק תשמרי את כל זה רחוק ככל האפשר ממני, לא רוצה להכיר אותך, לא רוצה לדעת מי את, ולא רוצה שום קשר אלייך. השנה האחרונה הספיקה לי בהחלט.