...

לא באמת צריך לפרט על מי על מה ולמה בכותרת..

כי מה שעושה את העבודה הכי טוב זה "פוסטתמונות!"

אה כן, יש לי פרו,

ויש לי תיבת מסרים ואתם מוזמנים לכתוב כל שעולה על רוחכם.

אני גם ככה יכולה למחוק מה שבא לי  חהחהחה.

אה, גם פתחתי פייסבוק.

איזה פוסט פרסומת.

גם אני נכנעתי לפייסבוק, מודה באשמה.

אז תוסיפו אותי.

ולנושאינו- תמונות מגבעת חביבה!!!

גבעת חביבה זה קיבוץ ליד חדרה או משהו...

הלכנו לשם מטעם מגמת אמנות.

בבקר התחלקנו לשתי סדנאות- אחת תחבושות גבס,

והשניה תלת מימד מקרטון ביצוע.

אני בחרתי את זה

בכ"מ, היה ממש כיף.

הכוכב התלת-מימדי שלי מצידו האחד,

ומצידו השני.

זו הייתה עבודה קשה, עם סכין יפני ודבק חם! וזה קצת מסוכן...

איזה מבוגרים אנחנו, יו!

העץ ההו-כה-מגניב של נורי!!

הכבשה החבובה של לבקה :)

נורי, אני ולבקה בתמונה כה לא טבעית :)

נורי בטלפון, כל זכויות הפפראצי שמורות ללב.

תמונה מצחיקה. נורי, עמית חסרת כוחות ושני משועממת מעט...

אני מציקה לנורי! חהחה

ושמחה מזה

בגבעת חביבה היו חיילים.

ובתמונה המרנינה הבאה תפסתי שלושה מהם, ובואו נגיד ככה בעדינות, שיהיה לכם בהצלחה:

מימין לשמאל: הערס, הסופר-חנון והשמן.

איכ.

עמית המצחיקה הזו, אני עמדתי לי עם הגב לנורי בפוזה מגניבה להפליא והיא החליטה שהיא מצלמת בזום משוגע לתוך העין-עגיל שלי.

וזה מה שקרה, כן.

אה, אין לי את הקצוות של זה, כי את המקור שכחתי אצל הקוסמטיקאית שלי וזה מה יש בנתיים.

לאחר ההפסקה שאחרי ארוחת הצהריים בקיבוץ היה לנו את הדבר המעניין ביותר שלשמו הגענו למקום- סדנת ציור עירום.

היה מאד מגניב להתמווד עם זה.

כי חשבתי שאני לא יודעת לצייר גוף ואנשים.

ויש שם משהו בכ"ז...

זה הציור ה... רביעי נראה לי, או חמישי.

כשכבר היה מותר לנו צבעים.

פחם וגירים צבעוניים.

וזה הציור האחרון שלי בסדנא.

הוא היה אמור לצאת הכי יפה, כי כבר התנסנו יאדה יאדה יאדה...

אבל הוא יצא לי הכי הכי מכוער כי החלטתי לעשות שטויות...

כמו להתחיל עם פחם וגיר ואז לעבור לצבעי מים שאני בכלל לא יודעת איך משתמשים בהם.

יצאו לי צבעים לא שקופים כמו שאמור לצאת וזה היה לא כיף ומעצבן.

אחרי הציור הזה הלכנו, לא לפני שרבתי עם המורה שלי לאמנות שהחליטה שהיא מאד נעלבת ממני.

ואז, אחרי שהגענו לביתספר, היינו צריכים לחכות מאד והמון זמן למישהו שיחזיר אותנו.

וזהו.

אה כן, וזה היה ביום ראשון....

מזמן, איי נואו.

פשוט החלטתי לתת במה לנושא יותר חשוב, שהוא הפרו אנה המזעזע הזה.

אבל נושאים חשובים לא מדברים לאנשים.

זה לא ממש אכפת לי, אני אמשיך לכתוב על דברים חשובים יותר, מעמיקים יותר ומעניינים יותר מתמונות.

לא אכפת לי אם לא תיכנסו, לא אכפת לי אם לא תגיבו.

כי זה מה שחשוב.

אני מאד מקוה שקראתם את הפוסט הקודם שלי, ואם לא, אתם מוזמנים.

שיהיה לכולנו יום מוצלח,

שיר [שיש לה התמכרות חדשה].