אך, אני עייפה.
אתמול התייצבתי במקום עבודתי ב8 וחצי בבקר,
יצאתי באחת,
וחזרתי לשם שוב ב7 בערב.
והביתה הגעתי רק ב3 וחצי בלילה.
אכן קשים החיים במעגל העבודה.
אז במה אני עובדת? בית קפה.
אני מלצרית, כן.
סופסוף יהיה לי כסף.
רק חבל על דבר אחד- ייגמרו לי החיים.
אני לומדת פעמיים בשבוע עד 4 ועשרים,
מתוך חמישה ימי לימודים,
אני חייבת 4 משמרות בשבוע, כל משמרת 8 שעות.
כלומר- סופי שבוע שתי משמרות ועוד שתיים באמצע שבוע.
כלומר, אין יותר דבר כזה שיעמום.
זה טוב, אני מעדיפה להיות עסוקה מאשר למרוח את חיי בפייסבוק.
אז כרגע אני על תקן מתלמדת.
ואני עושה הרבה טעויות.
אבל עוזרים לי, וזה בסדר....
במשמרת של הבקר, הייתי יותר פיקולו,
ובגלל האחמ"ש שדרבן אותי לקחת הזמנה, אז לקחתי משולחן אחד.
ולמדתי לתפעל את הקופה, אני עובדת על זה שזה יקרה מהר יותר.
אני צריכה ללמוד את המנות, כי אני ממש ממש לא זוכרת אותן.
ובמשמרת של הערב, היינו אני ועוד מלצרית.
ובגלל שאני מתלמדת היא קיבלה את כל הטיפים!!!
400 שקל, שתהיו בעניין.
יצא לה 50 ש"ח לשעה.
זה הסטרי.
לא משנה, אז במשמרת הזו עשיתי מלאאאא טעויות.
ועיכובים ובעיות.
חייבת לזכור לערוך שולחנות!
הקטע שהכי קשה לי, איך לא, זה להגיש ולהצליח להניח את הכלים בלי לשפוך/לרעוד/לקרטע/לעשות פרצופי מאמץ.
קשה.
אבל אל דאגה- זה עוד יקרה!
עוד מעט אני צריכה להתקשר לקבוע משמרות לשבוע הבא...
יהיה טוב :)
פינת ההמלצה הלא-כל-כך-שבועית...
אז השבוע אני רוצה להמליץ שוב על אמן, או במקרה הזה- אמנית:
בעבר היא נקראה בתי, אבל היא שינתה את זה לט'.
קטנוניות של אנשים... חח
הייתי בהופעה שלה ביום רביעי בקפה ביאליק, והיא גם מוכשרת וגם מקסימה, אז אני ממליצה עליה :)
"פרפרים בבקר עפים מול חלוני..."
שיהיה לכולם שבת נפלאה, והרבה נעם בהישרדות,
שיר [המלצרית עם הצמה.]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
