סופסוף היה פורים שבאמת נהנתי בו.
סופסוף הרגשתי הכי גדולה בבית הספר.
סופסוף הרגשתי חלק מהשכבה.
והיה כיף.
היה כ"כ כיף.

לב, שירי, אני, שירי, בר.

שירי ואני.
כל השכבה רקדה יחד.
כל השכבה צעקה יחד.
סופסוף קיבלנו את המקום שלנו.
ובינתיים בפאבליק...
טוב לי עם זה, עם כל מה שזה טומן בו.
עם כל הלחץ, העייפות ושאר הדברים הבעיתיים.
זה כ"כ ממלא...
אני כבר הרבה יותר בטוחה בעצמי,
מרשה לעצמי להסתחבק עם לקוחות [רק שלא יראו שאני כותבת את זה..],
כמעט תמיד מחייכת,
יודעת יותר את המנות,
ממליצה על דברים אפילו, וזה מצליח P:
רק צריך לא ללכת לבית ספר יותר ואז הכל יהיה נפלא.
ברצינות, זה מיותר.
וזהו...:)
שיהיה לכולם חג שמח, מבדח ומשכר,
תיהנו ותאהבו,
שיר [שכרגע קצת חמוץ-מתוק לה...]