...

סתם כי אין פה שום עניין שהוא בבלוג, ואין סיכוי שאני סוגרת אותו-

מהסרט קאשבק.

מהארי פוטר- אוליבר ווד, 2002.

וסתם תמונה אלוהית.

מעט פרטים-

קוראים לו שון ביגרסטאף [Sean Biggerstaff], בן 24, שחקן סקוטי, לא הופיע בכ"כ הרבה סרטים, הסרט עם התפקיד הראשי היחיד שלו הוא קרשבק, אם שמעתם, או ראיתם, סרט נחמד.

אני מניחה שמה שגרם לו לפרוץ לתודעת מלהקים וכיוצא באלה, זה ליהוקו כאוליבר ווד בשני הסרטים הראשונים בסדרת הארי פוטר שוברת הקופות.

אני אישית התאהבתי בו כשראיתי את קאשבק המוזכר לעיל, ואז לתדהתי גיליתי שהוא גם שיחק בהארי פוטר.

הוא יפה. שתקו.

התאהבתי.....

אז... אתם בטח שואלים את עצמכם מי זו....

קוראים לה אודרי קיצ'ינג.

היא בת 22.

לשעבר חברה של ברנדון יורי, הסולן של פאניק! אט דה דיסקו.

אז מה היא בעצם?

היא "ילדת" מייספייס, שבעצם התפרסמה דרך המייספייס שלה.

יש לה חברה שהיא גם ילדת מייספייס והן מעלות יחד סרטונים חסרי תכלית ליוטיוב, שאליהם מצואף מלאי תגובות, רובן אוהדות ואוהבות.

אודרי בעצם הפכה למעין סלב, בעזרת המייספייס. וסלב לכל דבר, אנשים פונים אליה ברחוב וכל השיט הזה.

אז לדעתי.

זה קצת עצוב שבחורה בת 22, עדיין תקועה בתוך כל הפוזה הזו, צבעה את השיער שלה לוורוד כדי להיות אפילו עוד יותר בולטת, ומתעסקת בכל מיני שטויות כאלו ואחרות במקום ללמוד משהו או לעבוד או לעשות משהו סביר עם החיים שלה.

היא פשוט חסרת תכלית.

* אני חייבת לציין שהפוסט הזה, לא כקודמיו, לא היה עליי, כי נדמה לי שאופי הבלוג הזה משתנה לאיטו.

מבלוג שבאמת סופר בו על חיי ודברים שמפריעים לי [כי אף אחד מוכר לא קרא בו], הוא התחלף בבלוג של תיעוד אירועים בחיי, כלומר תמונות, בין לבין נכנס איזה שיר, סיפור או קטע כלשהו שכתבתי בלי הסברים, לפעים זרקתי איזה פוסט מעורפל ולא ברור כדי להוציא, אבל בכל זאת לשמור לעצמי.

כבר מזמן שהבלוג הזה לא משרת את מטרתו.

כמובן שבתחילת דרכי, כשלא הבנתי יותר מדי את עניין הכתיבה בבלוג, הוא לא כזהשירת מטרה כלשהי, הוא לא עזר לא במיוחד, הוא פשוט... היה.

היה כמקום "לספר" בו את מה שלא עניין בעצם אף אחד, לא דברים סודיים, פשוט דברים יומיומיים ולא מעניינים בתכלית.

הסיבה שכתבתי את כל זה היא בעצם כדי להסביר שרוב הפוסטים יהיו כאלה.

מה הכוונה בכאלה?

הכוונה לא עליי ממש, יותר על דברים כלליים כאלה.

אם יהיה איזה אירוע מעניין, אני מניחה שיהיה לו מקום פה בבלוג.

אני עדיין אוהבת את הבלוג שלי, ואני לא חושבת שזה מבייש שיש בלוג.

אני לא חושבת שהעבודה שיש למישהו בלוג מרמזת על האופי והמנטליות שלו.

לא על המראה, ולא על הפוזה הכללית שלו.

יש בלוגרים שלקחו יותר מדי קשה את הלייבל שנזרק על בלוגרים בכפייה, מתוך הסתכלות על הבהחלט מועט שבהם.

כי בסה"כ, רוב האנשים שפותחים בלוג עושים זאת בתמימות דעים, או מתוך סיבה למצוא מקום לכתוב שם את הגיגיים, או כל דבר אשר נפשת חושקת בו.

ובסה"כ, זה משהו לגיטימי, לא?