שוב שלום,

עברו כמה שעות מאז הפוסט האחרון וקיבלתי החלטה היום.

אני ממשיכה הלאה, משאירה מאחור את מרת ש' שתחיה, ותחיה טוב רק בלעדיי, ולא רק אותה, אמנם היא הכי משמעותית

אבל היא לא בשבילי, יותר נכון אני לא בשבילה.משאירה מאחור גם את מר ז' ואת מר ש'. כל אלה מעתה מאחורי.

למרות שאני מתחילה לאבד תקווה שאמצא את הדבר שיצית בי מחדש את האש (אולי יוסי בובליל מהאח הגדול..)

אף אחד מהן לא ראוי לחיזורי ו/או למסירות ליבי, חשבתי שכן אבל התבדיתי. אני לא במקום של כעס לשמחתי, זו לא החלטה אימפולסיבית של כמה רגעים.

יצא לי לחשוב הרבה בזמן האחרון מה אני צריכה ומה יעשה לי טוב וזה שכרגע מרת ש' הכי עומדת בקריטריונים וגם מר ש' בדרכו שלו, זה עדיין לא זה.

אני מחפשת בעיקר מישהו שיצחיק אותי, וזה לא פשוט כי אני אדם מאוד מצחיק בעצמי וקשה לפגוע לסוג ההומור שלי, בכל מקרה יחד עם זאת האדם שמולי צריך להיות בעל משמעות מאוד גדולה עבורי כדי שברגעי מצוקה הוא יוכל לחזק אותי ותהיה לו מספיק משמעות עבורי כדי שאאמין לו, אגב אמונה הוא כמובן חייב להיות ישר ואמיתי, קודם כל עם עצמו ואז באופן אוטומטי גם עם הסביבה שכוללת אותי.ברמה כזו שגם אם הוא ירצה לבגוד שיהיה גבר ויבוא ויגיד ויש מצב שמתוך הערכה לאמת אני אפילו אאפשר את זה, חיי נפשי.

אני מבקשת הרבה? לא נראה לי, כמובן מישהו ברמה, שנון וכייפי.

אז כמו שכתבתי, הולכת הלאה, מטפסת למעלה ולא נרתעת!

ביי בינתיים

אני