yes we can see:P

פרק זמן מסוים דרוש לאדם להשתנות.

בהתחלה להיות חם ואוהב ואח"כ קר ואדיש.

איך לפעמים כשאני עוברת על הכתוב אני אומרת כמה שהייתי רוצה להיות בזמן הזה.

בשנייה אחת בקליק אחד אני הופכת להיות חסרת חשיבות.

פתאום אין על מה לדבר איתי , פתאום הכל נשכח.

ואז זה מביא אותי לשאלה...איך זה שעד לפני שנה וקצת הייתי מיוחדת והיום כבר לא?

ואז עוד שאלה - איך זה שאני תמיד נשארת עם אותו יחס והאחר לא?

ועוד שאלה - למה בנאדם לא מוכר יותר חשוב ממני?

 שאלה שאלה שאלה שאלה כל הזמן שאלות רצות בראשי.

ואף לא תשובה אחת להן.

 אולי בעצם כן , הקבועה..."מה לעשות"

כ"כ הרבה דברים שמכאיבים לי ואני נאלצת לשתוק.

יודעת בתוכי שאפילו הפוסט הזה יהיה חסר חשיבות בעיניי הקורא המדובר פה.

אבל הרצון לפרוק גובר עליי.

למה אני לא יכולה להיות כמו השאר?

למה אני לא יכולה לחזור להיות  מה שהייתי פעם?

למה...בנאדם נהפך כזה?

שאלות שאלות ,ואף לא תשובה אחת.