עד שאתם יוצאים מתקופה כלשהי אחרי זמן קצר ממש קצר היא חוזרת?
טוב אז תנו לי לשפוך ת'לב...
זוכרים את כל התקופה הארוכה יחסית הזאת שעברתי
בלי רגש קודם היה כאב ואי מודעות וכל השיט הזה?
אז עכשיו זה חוזר ,אבל לא החוסר רגש אלא הכאב
לא יודעת מאיפה זה בא לעזאזל אבל זאת הרגשה כזאת ממש ממש לא טובה הרגשה כזאת כואבת
אני לא יודעת מי אני מה אני בכלל בעולם הזה?
בשביל מי אני קיימת?
בזמן האחרון או שזה נדמה לי שאו שזה אמיתי אנשים פשוט מתעלמים ממני
אני מנסה לצחוק איתם ,אין תגובה ,אני מנסה ליצור שיחה מעניינת לא מגיבים ...
אז אני כבר לא יודעת מה לעשות איך להתקרב בכלל לאנשים הנכונים ואיך ליצור איתם קשר
כבר אמרתי והסברתי שאני לא בנאדם שנפתח מהר לאנשים ונראלי אנשים חושבים שאני סנובית בגלל זה
מה אני יכולה לעשות כזאת אני אני לא נפתחת בקלות לכל אחד..לוקח לי זמן..עניין של אופי אני מניחה
עכשיו ברגע זה שאני כותבת את הפוסט הזה אני חושבת לעצמי : אני בנאדם רע?
זה מגיע לי ?היחס הזה של האנשים...?סליחה החוסר יחס הזה של אנשים
אני מרגישה שכולם נגדי שכולם רוצים רק לרעתי
והבנאדם היחידי שהבין אותי כ"כ בצבא עכשיו...ובטח שכח ממני כבר ממזמן
איזה חרא זה עד שמצאתי מישו שהבין אותי כ"כ ותמיד עזר ותמך והקשיב
הלך ממני ,לא במובן של התרחק פשוט אין זמן עם צבא וכאלה
ואם אנשים היו מסבירים תעצמם במקום לצרוח או לגלות חוסר יחס אולי הייתי
מתקנת ת'עצמי,אם זה משו רע שאני עשיתי
למרות שאני לא חושבת שעשיתי משו רע..אני רק רוצה להיות לטובת כל אלה שאני אוהבת
יודעים..יש משפט שאומר : "הכי כואב זה לדעת שאתה כלום למישהו שבישבלך הוא הכל"
אחח כמה זמן לא אמרתי תמשפט הזה אני מניחה שלא היה צורך
ועכשיו יש ,יש צורך ענק כי יש אנשים בחיים שלי שהם בישבלי המון ,וכשאני אומרת המון אני מתכוונת לזה
כי הם אלה שעזרו לי בכל התקופה המחורבנת ההיא שעברתי אז כל ה 5 חודשים האלה
הם הוציאו אותי מהחוסר רגש והחזירו לי תרגש
ועכשיו זה נדמה כאילו נמאסתי עליהם ,כאילו אין להם כבר סבלנות אליי
וזה ככה תמיד אני חושבת..אחרי כמה זמן אנשים מתחילים "להעיף" אותי מהחיים שלהם
או שזאת רק אני..?אני כנראה רוצה לחשוב שזאת רק אני
פעם אחת הייתי רוצה להיות זאת שעושה מה שהיא רוצה בלי להרגיש את הפחד הזה שעוטף אותה
בלי לחשוש איך יגיבו או מה יחשבו
פעם אחת ...רק פעם אחת..הייתי נותנת הכל כדי להיות אחת כזאת...
אחת כזאת..שהיה לה את האומץ להגיד ולהלחם על שלה..
There's a song that's inside of my soul.
It's the one that I've tried to write over and over again
I'm awake in the infinite cold.
But you sing to me over and over and over again
I know now you're my only hope
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
דורי;