אז מה ..קיץ אמורה להיות תקופה משמחת..
אז למה אצלי זאת לא תקופה משמחת?
זה נראה כאילו כל מה שאני עושה לא טוב מספיק בישבל אף אחד!
אני במאבקים עם עצמי לשמור על אופטימיות וחיוך , ובנוסף לרצות אחרים
אבל משום מה אני לא מצליחה בשני הדברים..
אני רוצה להיות חופשייה מכירים ת'מילה? אני רוצה להיות אני עצמי
אותה ילדה שצחקה תמיד
אותה ילדה שהצחיקה אחרים
אותה ילדה שידעה להנות
אותה ילדה שתמיד חייכה
אני כבר לא אותה ילדה..
וכנראה שאני כבר לא אהיה אותה ילדה..לנצח?לא בטוח אבל לעכשיו זה נכון..
והכי גרוע ששוב..אני מרגישה
ריקנות -ריקנות אחת גדולה
והפעם אני לא יודעת איך אני אצא מזה ...
*עריכה*
פתאום נראה שנוח לי עם המצב הזה
הדיכאון הזה
אין כח להיאבק יותר
זה הכאב שעובר בתוכי, אני מת
עשיתי הכל ועכשיו אני חי באמת
ברחתי לך כי למדתי לראות
שיש אש בתוך הלב
הולך מחוייך בתוך ים של כאב
יש לי אש בתוך הלב