לפני יומיים היה לי את היום הכי טוב שיכול להיות
והיום אני מרגישה חרא!
כ"כ חרא, שבא לי למות אני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ מהכאב שאני מרגישה
וזה לא קרה הרבה זמן הכאב הזה..רק שהפעם..אף אחד לא פגע בי או עשה משהו רע
אני לא יודעת מאיפה זה בא ולמה זה בא
או שבעצם כן..
אני מרגישה שאני מאבדת אנשים
שכל יום וכל שעה יותר ויותר אנשים אני מאבדת
אולי אני חיה בסרטים אולי אני מדמיינת אבל לא יודעת..זו תחושה כזו שלא עוזבת אותי
ואני לא יודעת מה לעשות הפעם , הבנאדם שהכי עוזר לי לא פה , כשאני הכי צריכה אותו!
מה לעזאזל קורה לי?אתמול כל היום ביזבזתי בדמעות וכנראה שגם היום=\
כמעט שנה שלא הרגשתי ככה ,ועכשיו זה חוזר ! לא רוצה!
אני יודעת מה ירגיע אותי אבל כרגע זה לא יקרה כי אני צריכה לחכות ואני שונאת לחכות!
זה יכול להרוג אותי ,ובנוסף לזה אני צריכה להעמיד פנים שהכל בסדר והכל יפה
איכ אני שונאת את זה .
אני מרגישה שאני רוצה להיות לבד ולא לשמוע אף אחד
אבל מצד שני אני רוצה לדבר לשפוך ת'לב ושוב הבנאדם שהכי עוזר לי לא פה! אוף למה?
לפחות יש לי את המקום הזה לפרוק את זה מעליי
אני פשוט מפחדת לאבד אותך
הכל פחות חשוב,"
הכל פחות שמח.
אין למי לכתוב,
ואין למי לשיר.
לבד אני בשביל,
ורק אותו הרגע
. כמו זכרון חזק,
"משאיר אותך איתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
דורי;