שוב הכל צף.
המחשבות עולות.
הפחד הכי גדול שלי משתלט עליי.
אותו פחד שאני לא רוצה להתמודד איתו.
מנסה לומר לעצמי משהו אחר.
שזה לא יקרה.שיהיה בסדר.
אבל אם זה כן יקרה.
אני אאבד את אחד הדברים היקרים לי.לתמיד
לכן אני מכינה את עצמי יום יום.
הדמעות שוב חזרו , חודש שחיכו לצאת החוצה.
המחשבות האלה הורגות אותי..
האם נשארו לי 13 יום או 9 חודשים.
כי בסופו של דבר , שום דבר לא נמשך לנצח...
ובטח שלא זה.
בנתיים אני נאחזת בזה.
כמה שיותר.
כמה שרק אפשר.
Playground school bell rings again
Rainclouds come to play again
Has no one told you she's not breathing
Hello
I'm your mind giving you someone to talk to
Hello
רק שאני לא אאבד את הבנאדם הכי קרוב אליי