נשאבו ממני הכוחות.
עד שיצאתי מזה החזרת אותי לזה.
להכל.בגלל אי הבנה אחת קטנה ראית מה קרה?
ויכוח אינסופי וכמעט ..אולי אפילו לא כמעט..ניתוק.
באמת שהפעם הרגת אותי סופית.
את לא מבינה?? את לא מבינה שאת כמו אחות בישבלי.
שאת היחידה בשבילי שאני סומכת עליה באמת ובתמים ויודעת שאני יכולה לספר לך הכל.
אבל את קוראת לי שקרנית וכפויית טובה..ורוצה להעיף אותי לעזאזל.
אני הלא בסדר , אני החרא.
חשבתי שאחת כמוך תהיה חברה שלי גם בגיל 80 ...
מסתבר שלא...
התאוריה שלי לגבי קשרים כנראה נכונה...שום דבר לא נמשך לנצח.
את לא רואה שאת רק פוגעת בי.בכל ריב וריב.
אני חלשה אז את מרגישה עליונות מעליי.
אז את אומרת מה שבא לך וזורקת מילים ללא מחשבה...מה יקרה אחרי שהם יאמרו.
אני מצטערת שאני נאלצת לעשות את הפוסט הזה , אבל לא השארת לי ברירה.
זה לא מזיז לך בכלל אם ננתק את הקשר.
אני יודעת שחברה כמוך אני לעולם לא אמצא
לכולם יש לך זמן , בשביל אחרים את יכולה לעשות הכל...רק בישבלי לא.
ועם כל זה לא יודעת מה יהיה עכשיו...לא משנה מה תמיד אבל תמיד בישבלי את תהיי המלאך השומר שלי.
אז תודה.
על ההבטחות שלא קויימו.
על המילים שתקעת בי כמו סכין.
על ששאבת ממני את כל הכוחות.
על זה שאמרת שלא תעזבי ובכל זאת היית מתה לעזוב.
על זה שאת משאירה אותי לגמריי לבד.
תודה.