איך זה שמרגע אחד של שלווה הכל נהפך.
איך זה שמילים חמות וטובות הורגות אותי לאט לאט.
המילים האלה לעולם לא יהיו אליי.
מילים...מה יש שכ"כ חזק במילים?
לפעמים אני רוצה לחשוב שכל זה זה רק חלום.
חלום רע שתכף אני אתעורר ממנו.
זה פשוט לא הוגן שיש בי כ"כ הרבה חיים כ"כ הרבה לתת.
ואין לי איך לתת או איך לחיות.
ואיך זה שאני כ"כ מתגעגעת...אבל אני לא יכולה להגיד.
וכשאני נשברת אני מפחדת להגיד .
לפעמים אני כ"כ צריכה שתהיי פה איתי.שתרגיעי אותי בדיוק כמו אתמול.
שפשוט תהיי פה לידי ותקשיבי לי.
מה שהכי היה מרגיע אותי זה החיבוק שלך.הכי אמיתי שיש .חיבוק אמיתי מחברה אמיתית.
אבל הוא רחוק מלהגיע בדיוק כמוך.
הלוואי שהיית איתי ביומולדת שלי...לא הצלחתי להגיד לך את זה אז אני כותבת כאן.
אבל כבר אמרתי ...אולי זה הגורל שלי.
בנתיים אני פה.ממשיכה "לחיות".