לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

yes we can see:P



Avatarכינוי:  דורי;

בת: 36

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2008

את ילדה גדולה עכשיו..


עכשיו את פצועה יותר מתמיד.

קיבלת את השריטה שלעולם לא חשבת שתקבלי.

מכה חזקה,שוב פעם נפלת.

והפעם כולך חבולה ופצועה.

ואין מי שירים אותך.אין מי שיעודד.אין מי שיגיד: " יהיה בסדר פיצ  כל המילים האלה אזלו.

לפחות בישבלך הם אזלו.

את יושבת כאן וכותבת בזמן שהשאר צוחקים ומדברים.

שאומרים "לילה טוב" וממשיכים בשלהם ומתעלמים ממך כאילו היית כלום.

כי כנראה שאת באמת כלום יותר.

כל המילים שנשפכו, מילה אחרי מילה לא שווה.

חשבתי שאני מוגנת, שתמיד מי שאני צריכה יהיה שם בישבלי.

ובשנית..טעיתי!

 

אני לבד, יותר מתמיד.

הסופ"ש הזה רק הורג אותי ,תמיד מזכיר לי מי אני ומה המציאות שלי.

 

כנראה שהפעם באמת אני מאבדת את עצמי.וכנראה שגם אותך.


Our conversation was short and sweet
It nearly swept me off-a my feet.
And I'm back in the rain, oh, oh,
And you are on dry land.
You made it there somehow
You're a big girl now

 

 change in the weather is known to be extreme
But what's the sense of changing horses in midstream?
I'm going out of my mind, oh, oh,
With a pain that stops and starts
Like a corkscrew to my heart

נכתב על ידי דורי; , 24/1/2008 21:20   בקטגוריות שחרור קיטור  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של chn89 ב-26/1/2008 20:04
 



bittersweet symphony


הדמעות לא הפסיקו לרדת מאז יום ראשון בערב.

הכאב שבלב מפסיק והולך.

כל המחשבות מתערבבות לי , כל הרגשות עולות.

הכעס, הכאב, השמחה,העצב.. הכל עולה לפתע.

אז אני מתנתקת ליומיים.

מנסה לברוח מהמציאות שלי, אך זה לא ממש עוזר תמיד יהיה מה שיזכיר לי אותה.

אני כותבת בנייד :" די! כואב לי אפילו לכתוב את ההודעה הזו".

הרגשתי שכל גופי קורס, כמו העלים שנושרים בסתיו , חתיכה חתיכה ממני נופלת אט אט.

בלי יכולת לדבר, בלי יכולת לזוז מהמיטה-הפעולה היחידה שאני מסוגלת לעשות היא לבכות!

 

ובאותו לילה אני מחליטה לכתוב מכתב אחרון.

שאולי זה יסביר את ההרגשה הנוראית הזו.

שאני לא מאחלת לאיש.

ואז באה מילה אחת שעוצרת אותי.

ואני אומרת : " יש שם מישהו בישבלי אחרי הכל.. גם אם הוא רחוק"

בנתיים הצלילים מנגנים להם.

ואני חושבת על אותו משפט מהספר :

" שום דבר בעולם הזה לא קורה במקרה"


הריקנות שוב תקפה אותי שבקרוב תעלה לי בכאב חד ביותר

, אפילו הפוסט הזה נראה לי ריק מידי.


 

'Cause it's a bittersweet symphony this life
Trying to make ends meet, you're a slave to the money then you die
I'll take you down the only road I've ever been down
You know the one that takes you to the places where all the veins meet, yeah
No change, I can't change, I can't change, I can't change,
but I'm here in my mold , I am here in my mold
But I'm a million different people from one day to the next
I can't change my mold, no, no, no, no, no

Well, I've never prayed,
But tonight I'm on my knees, yeah
I need to hear some sounds that recognize the pain in me, yeah
I let the melody shine, let it cleanse my mind , I feel free now
But the airwaves are clean and there's nobody singing to me now

No change, I can't change, I can't change, I can't change,
but I'm here in my mold , I am here with my mold
And I'm a million different people from one day to the next
I can't change my mold, no, no, no, no, no

(Well have you ever been down?)
(I can't change, I can't change...)


'Cause it's a bittersweet symphony this life
Trying to make ends meet, trying to find some money then you die
I'll take you down the only road I've ever been down
You know the one that takes you to the places where all the veins meet, yeah
You know I can't change, I can't change, I can't change,
but I'm here in my mold, I am here in my mold
And I'm a million different people from one day to the next
I can't change my mold, no,no,no,no,no
I can't change my mold, no,no,no,no,no
I can't change my mold, no,no,no,no,no

נכתב על ידי דורי; , 18/1/2008 12:01   בקטגוריות שחרור קיטור, פסימי  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ker_ker ב-21/1/2008 19:25
 



קיומו של אדם.


אדם ללא אנשים אחרים לא יכול להתקיים.

ללא אהבה , ללא דאגה או עזרה.

 

ושוב אני נופלת.

כל כך ניסיתי, להחזיק את עצמי כמה שיותר.

אבל אני כבר לא יכולה יותר.

כל מילה שיוצאת לכם מהפה היא כמו סכין בישבלי.

ויש כאלה שאומרים " את בסדר את סתם חושבת כך"

אבל האמת.

 

לא אני לא בסדר!

אני רוצה אבל אני לא מסוגלת!

 

כל פעם שאני מנסה לצחוק-לוקחים את זה ברצינות.

כנראה שאפילו בטלפון התחלתי לשעמם אנשים.

די אני לא יכולה יותר.

 

 

אני צריכה עזרה ואני רוצה את העזרה שלך.


פצועה מבחוץ ומבפנים.

נכתב על ידי דורי; , 13/1/2008 19:29   בקטגוריות שחרור קיטור, פסימי  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ker_ker ב-17/1/2008 21:56
 



לדף הבא
דפים:  

8,662
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 18 עד 21 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדורי; אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דורי; ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)