כמו רוב הפוסטים שלי לאחרונה , גם זה הולך להיות פוסט לא הכי משמח
חשבתי שאני עוברת תקופה אבל אני לא ממש לא הכל כ"כ קשה לי השנה יותר מכל שנה אחרת
תמיד חשבתי שברגע שאני אסיים את הבצפר וזה.אז הכל יהיה כ"כ כיף
אבל זה לא=[ לא כיף לי בשירות המסריח הזה , נכון שבהתחלה הייתי מתה על המשרד שלי
והיה לי אחלה אבל עכשיו זה פשוט זוועה
הצביעות ששוררת פה , ההעמדת פנים הזאת , החוסר איכפתיות , זה פשוט דוחה אותי
איך לעזאזל אנשים יכולים להשתנות בכמה חודשים מסכנים מקצה לקצה?
ואף אחד מהאידיוטים האלה לא מבין בכלל שאני רק התחלתח תדרך שלי כעצמאית
דורשים ממני מעל ומעבר ואם אני עושה משו או לא עושה כמו שביקשו זה לא טוב בשני הדרכים
הלוואי שיכולתי לברוח מפה מהארץ הזאת מהאנשים פה מכל הסביבה שלי שיש לי עכשיו
אני כל הזמן אומרת לעצמי אולי עוד קצת הכל ישתנה יחזור להיות טוב כמו שהיה
אבל כל פעם זה רק נהיה יותר גרוע
לא מעריכים אותי פה ורואים , למה אני צריכה לעשות את כל העבודה בזמן שהגברת הנכבדה הולכת מטיילת לה?
זה ממש חוצפה!!!
חוץ מזה שאני מרגישה כ"כ כ"כ כ"כ לבד
במערכה הזאת אבל כ"כ שאני פשוט כבר לא יודעת מה לעשות
בכלל אנשים בזמן האחרון נהיו מוזרים אליי
מדברים איתי מוזר
אפילו ישנה ציניות ביני לבינם ואני לא יודעת מה לעזאזל קורה
אולי אני מדמיינת אבל כולם נהיו כאלה מוזרים, או ש..אני המוזרה פה?אני עוברת ת'שינוי פה?
יכול להיות...?
הכל יכול להיות בחיים שלי
אני די לא מוגדרת
אם לתאר ת'תחושה שיש לי כרגע
אז...
זו...מועקה-מועקה אחת גדולה בתוך הלב שלא יוצאת
היא יוצאת רק בסופ"שים
כן כן תאמינו או לא זאת אני
מה נשאר?
לשרוד..
היא רוצה שלא ישקר תמיד יאמר את האמת
הוא עוד לא מעכל את זה
היא טובה היא רוצה אותו כל כך רגוע ושקט
הוא תמיד מתעצבן מזה...
ועכשיו שהמבינים לא מבינים כאן שום דבר
ועכשיו הם רוצים את זה
הוא אומר שהכל גורל מדליק סיגריה וחושב
היא תוהה מה יהיה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
דורי;
