"בין קירות לבנים,

בין סדינים צחורים,

בין הקו שמפריד ממוות לחיים.

את שוכבת כאן,

ילדתי הקטנה,

רועדת,מפוחדת,

ובודדה.

זיופיי חיוכים,

אותך מקיפים,

אבל את,

רואה רק בליל כאבים.

בין קירות לבנים,

בין סדינים צחורים,

את שוכבת כאן,

חסרת אונים."

עיניי מוצפות שוב בדמעות למראה המילים המתנוססות על הדף התלוש,

כ"כ הרבה זמן עבר מאז,ובכל זאת,כל פעם מחדש אני מתרגשת ובוכה.

הרגל השבורה שלי כבר החלימה,חזרתי לרקוד,ביקרתי בבאר שבע,ולתומר ולי כבר יש יחד חמישה חודשים.

כ"כ הרבה זמן עבר מאז,אבל השיר הזה שהוא כתב לי קורע את הנשמה שלי לגזרים כל פעם מחדש.

אף פעם לא הבנתי איך אנשים מסוגלים להכניס למספר שורות,קצרות ובודדות של שיר,כ"כ הרבה רגש ואהבה,

תמיד אהבתי להקשיב למילות השיר,ולהיסחף איתם למחוזות רחוקים,

אך שניסיתי לכתוב שיר כזה,פשוט אך מלא משמעות,

שיניי חרקו,ידיי רעדו,והפח היה מלא עד גדותיו.

וזה מה שקורה לי עכשיו,שאני מנסה לכתוב לתומר,

הדבר היחידי שעולה לי בראש זה "אני אוהבת אותך עד הירח ובחזרה",

אבל זה קיטשי מדי.

-תחילת פלאשבאק-

"אוי שיט,אני לא מאמינה שזה נתקע" אמרתי,מביטה למטה מקצה הגלגל הענק.

"בטח יסדרו את זה תיכף." ענה לי תומר בכל מרגיע.

עברו 20 דקות והתחלתי לרעוד מקור.

"בואי" קרה תומר ופתח בפניי את זרועותיו,כדי לחמם אותי.

הלכתי והתכרבלתי בו,וחשבתי מחשבות מתוקות עד שקולו של תומר עורר אותי.

"תגידי משהו שאת מסתירה ממני." אמר תומר.

"תגיד קודם אתה." עניתי.

"ביחד?" שאל תומר.

"כן." חייכתי "אחת,שתיים,שלוש ו.."

"אני אוהבת אותך"

"אני אוהב אותך"

שנינו הסמקנו עד שורשי שערותינו,התקרבנו לאט לאט ו...

-סוף פלאשבאק-

פתאום ידעתי בדיוק מה לכתוב לו,פתאום המילים הציפו את הדף,פתאום הלבן הפך לשחור.

"תומר,

החיים הם כמו גלגל ענק,

אתה מטפס הרבה בשביל להגיע לקצה,

ואחר כך אתה מתחיל לרדת,לאט ובהדרגתיות.

כל השנים טיפסתי וטיפסתי,

חיפשתי את הבלונדיני בעל העיניים הכחולות והחיבוקים החמים,

שיחזיר לי אהבה.

והנה,יום אחד,

הגיע האביר על הסוס הלבן,

ואסף אותי אליו,

ממש בקצה הגלגל הענק.

ואז,אז הגלגל נתקע.

ונשארתי מאושרת,

לעולמים.

אוהבת אותך,המון."

שמתי את המכתב במעטפה,והכנסתי לתיק בי"ס,שלא אשכח לשים לתומר אותו מחר בתיק.

"לילה טוב אמא ואבא" צעקתי לעבר הסלון

"לילה טוב מתוקה" הם ענו לי.

לבשתי פיג'מה והתארנתי לשינה.

שנייה לפני שנכנסתי למיטה קפצה לי הודעה מדן.

סרדין_בקופסא (‏PM‎ ‏21:01)‏ :

?

The engle‎ (‏PM‎ ‏21:02)‏ :

?

סרדין_בקופסא (‏PM‎ ‏21:02)‏ :

ממצב?

The engle‎ (‏PM‎ ‏210:02)‏ :

סבבה,איך אתה?

סרדין_בקופסא (‏PM‎ ‏21:03)‏ :

מסתדרים...את יודעת.

The engle‎ (‏PM‎ ‏21:03)‏ :

כן,אה..

סרדין_בקופסא (‏PM‎ ‏21:03)‏ :

איך החיים?

The engle‎ (‏PM‎ ‏21:03)‏ :

מעולים :)

The engle‎ (‏PM‎ ‏21:05)‏ :

משו מיוחד ? פשוט הייתי בדרך למיטה..

סרדין_בקופסא (‏PM‎ ‏21:07)‏ :

אני אוהב אותך.

The engle‎ (‏PM‎ ‏21:07)‏ :

דן...

סרדין_בקופסא (‏PM‎ ‏21:08)‏ :

מה?

The engle‎ (‏PM‎ ‏21:08)‏ :

תפסיק ! אמרתי לך כבר ...

סרדין_בקופסא (‏PM‎ ‏21:09)‏ :

מה אמרת לי?

The engle‎ (‏PM‎ ‏21:10)‏ :

אל תשחק את התמים .

יש לי חבר-ואני אוהבת אותו.

סרדין_בקופסא (‏PM‎ ‏21:11)‏ :

מה יש בו שאין בי

The engle‎ (‏PM‎ ‏21:11)‏ :

הוא לא משפיל אנשים !!

סרדין_בקופסא (‏PM‎ ‏21:11)‏ :

מה? מאיפה הפלצת את זה?

The engle‎ (‏PM‎ ‏21:11)‏ :

אתה דפוק או שאתה עושה את עצמך??

The engle‎ (‏PM‎ ‏21:12)‏ :

6 שנים הייתי מאוהבת בך אנושות,רדפתי אחריך לכל מקום,

ואתה לא הסתכלת עליי אפילו ! עכשיו נזכרת ? אחרי שעברתי דירה ואחרי שיש לי חבר הכי מדהים בעולם,שאני הכי אוהבת בעולם ?!

סרדין_בקופסא (‏PM‎ ‏21:12)‏ :

...

The engle‎ (‏PM‎ ‏21:12)‏ :

אתה רואה,אין לך מה להגיד.

סרדין_בקופסא (‏PM‎ ‏21:13)‏ :

טוב,נו.

מצטער,בסדר?

המון אושר ואושר לך ולצפוני שלך.

The engle‎ (‏PM‎ ‏21:13)‏ :

מי שמדבר על צפונים...

סרדין_בקופסא (‏PM‎ ‏21:13)‏ :

גילגלציה?

תעשי טובה,אני לא רוצה לריב איתך.

The engle‎ (‏PM‎ ‏21:13)‏ :

אז למה אתה זורק מילים?

סרדין_בקופסא (‏PM‎ ‏21:14)‏ :

נפלט,סליחה.

The engle‎ (‏PM‎ ‏21:14)‏ :

טוב.

יאללה אני עפתי.

לילה טוב.

סרדין_בקופסא (‏PM‎ ‏21:15)‏ :

לילה :)

-בוקר-

קמתי,שטפתי פנים,הסתרקתי ולבשתי סקיני ירוק כהה,חולצת בי"ס בצבע ירק בהיר ונעלתי אולסטאר ירוקות-צהובות.

את השיער השארתי פזור,ושמתי קשת צהובה עם פפיון ירוק שהדבקתי לה.

צעדתי לעבר הבי"ס,ביד אחת האמפי וביד השנייה המעטפה לתומר.

בגלל שביטלו רק לבנות ספורט,תומר היה כבר בבי"ס.

זה היה פשוט תיזמון מושלם.

עליתי על האוטובוס והתיישבתי ליד אלה,שהתעקשה שאני יראה לה מה כתבתי,ואמרה שזה מדהים.

הגענו לבי"ס,ובשער,מולנו,מור נישקה ונימרחה על נער גבוה וחתיך.

בשנייה שביצבץ שערה,הבנתי מי זה.

המעטפה נפלה מידי ופי נשער פעור.