אין שום קשר בין הפוסט הזה לדרך החיים :)
אז היה ליל סדר (מן הסתם...)
זה כל כך מדהים לראות איך כל פעם מחדש המשפחה שלי נופלת בפח שאני נכנסתי עליו ממזמן יחד איתם הם חושבים שאני כל כך תמימה...
הרי מבחינתם אף פעם לא עשנתי, אני לא מעשנת עכשיו זה לא הבריא אל תעשנו זה סתם פוזה.
ומבחינתם אף פעם לא שתיתי,
ואך פעם לא השתכרתי (טוב נו בזה הם צודקים... אלא אם כן אתם קוראים ל "אני שיכורה" *שמיתת כתפיים* להשתכר, מצטערת כרגע חוויתם בדיחה פרטית).
הם בטוחים שאני חורשת למבחנים,
וכשאני יוצאת עם חברים אנחנו יושבים ועושים שיחה תרבותית (חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח כן בטח...)
הם בטוחים שיש לי מחברות מסודרות (מחברות? "דושינקה!!! מה זה מחברות?").
בקיצור אני המלאך הקטן...
לפעמים בא לי לצעוק עליהם את כל הדברים שהם לא יודעים עליי אבל שניה אחרי זה אני מתחרטת ונזכרת שזה לא שווה את זה.
אחרי הכל אני מקבלת אחלה יחס בגלל כל התמימות שלהם (ולחשוב שהם חושבים שאני תמימה).
אולי מי שקורה ולא מכיר אותי יגיד שזה טיפה עצוב שהמשפחה שלי לא מכירה אותי אבל רוב האנשים שמכירים אותי יודעים שאני מעדיפה את זה ככה....
יצא לי פוסט מתנשא סליחה..
יום טוב:) וחג שמח:)
עריכה:
אני כל כך עייפה (לא ישנתי הרבה)
עד ששחכתי לכתוב מה הקשר לליל הסדר...
אין לי כוח לפרט אבל הם בעיקר צחקו (מהבדיחה הנורא מצחיקה שחוזרת על עצמה על פעם מחדש ובכל פסח!) מזה שהם אציעו לי יין... ואז צחקו איזה מצחיק!!!! לא...