שני הערכים הבאים שמאד חשובים וצריכים לבוא ביחד הם:
לא צריך לקחת הכל ללב,
צריך לשם לב לסביבה שלך.
טוב נתחיל מהסוף:
-צריך לשים לב לסביבה שלך.
בתור בני אדם אנחנו עושים המון טעויות, פוגעים באנשים, מעליבים, מכאיבים ותוך כדי מאבדים אנשים שחשובים לנו.
אני מקווה שאף אחד לא עושה את זה בכוונה (אם כן אז זה לא הפוסט בשבילו).
מבלי לשים לב אנחנו פולטים דברים שאנחנו מעדיפים להשאיר בפנים,
הרוב לצערינו אמת אבל, כמו שהמון יודעים יש אמת שעדיף להשאיר ולא לומר.
צריך להיזער ולשים לב מה הסביבה חושבת עלייך,
איך הם רואים אותך,
מה אתה מקרין עליהם,
ולזכור שרושם ראשוני קשה מאד לתקן.
כשלא שמים לב לסביבה פוגעים בה ומעליבים אותה ולבסוף נשארים לבד.
אסור להיות ראש קטן (ואוו איזה משפט של מורים),
צרי להבין שלמילים יש כוח עצום והו יכולות לפגוע ולהגיע לאנשים הלא נכונים.
אם זאת צריך לעבדיל בין האנשים שילכו ויסתרו לאותו בן אדם מה אמרת עליו לבין מי שישתוק,
הכי עדיף פשוט לא לרחל אבל מכוון שזה לא יקרה צריך להיזהר.
זה לא אומר שמעכשיו צריך לסתום את הפה אבל טאקט מעולם לא הזיק לאף אחד.
אז חלק ראשון מובן? יופי! (הארות הערות ושאלות בתגובות, תמיד רציתי להגיד את זה).
כל הדברים הנ"ל לא אומרים שמהיום צריך להיות פרנואיד ולשאול כל בן אדם מה הוא חושב עלייך,
אלא צריך לדעת שתמיד יהיה מישהו שיש לו משהו נגדך, ככה זה.
שזה מוביל אותי לנקודה הבאה.
-לא צריך לקחת הכל ללב.
כמו שנזכר למעלה תמיד יהיה מישהו שיחושוב שאתה לא בסדר,
צריך ללמוד מתי לקחת את זה ברצינות.
ברגע שזה מישהו קרוב עלייך אתה צריך לשקול ת דבריו ברצינות אבל,
ברגע שזה מישהו שגנבת לו את החברה נראה לי שלא צריך להתייחס.
לכולם יש אויבים גם מי שלא מודה בזה,
אויבים (מה לעשות) נוהגים לנסות לפגוע כגון, מפיצים שמועה, מרכלים.
(אני יודעת שיש עוד אבל אני מנסה לקשר את זה רק למילים בינתיים).
אז הדרך הכי טובה לטפל בזה היא להגיד "שיהיה" ולנועזים בינכם לצחוק(סיכמנו שצחוק חשוב?),
כמה מטומטם שזה נשמע זה נכון זה מרגיע אותך ומעצבן את האויב.
למשל:
"יונית אמרה שמתת" (סליחה על הדוגמא המאד אופטימית והמאד קיצונית),
"שיהיה".
ברגע שאומרים את המילה שיהיה העניין נראה פחות מעניין לא ככה?
טוב אז בקיצור צריך לדעת לאזן בין השניים,
לא צריך ללשים זין על כל העולם (סליחה על הביטוי אבל גם לא צריך לקחת הכל ללב.
תודה לכל מי שהגיב לילה טוב:)