ומה משמעותה זו? איך תסביר לאדם שרק נולד מהי רוח? או אולי, איך יסביר לך ילד שרק נולד מה היא מחשבה? הרוח, הדבר היחיד שמלווה אותנו לנצח, רוח החיים, רוח שבאוויר, רוח אהבה. והאם היא מסוגלת לרוות צמאון אדם ישן? להרגיעו בעזרת מגע של משי וכותנה, להרימו בזמן שהוא ישן למעלה, כשטיח פלאים. וכשיפתח את עיניו לאיטו, יראה מולו סדין של יופי- הטבע נגלה תחת כפות רגליו, והוא הולך על ריצפה שקופה ורכה, מתבונן מטה ואינו נופל. הכיצד? איני יכולה להסביר זאת. סוג של קסם ערבות ישן, שאיש אינו זוכר אותו לאחר שהוא קורה. אבל הוא קורה, לכולם. ואיך אדע זאת? כי חלומות תוקפים אותי בלילה. מראים לי אותי, כשהייתי קטנה, מראים לי את הפחד והתתרגשות המעורבבים שהיו לי אז- ואז הם מראים שלידי היו עוד המוני ילדים! מאיפה הם הגיעו? גם מלמטה. אז מדוע איננו זוכרים? מכיוון שאין סיבה שנזכור. אנו צריכים לגלות את היופי הזה בעצמנו, ולא שזה יתגלה בקלות מולנו. ואיך אשכנע אותכם כי אני צודקת? לא אשכנע. המבין את פלאיי העולם יאמין, האדם אשר מפקפק בקסמיי הטבע- ישקע בתוך עולם שחור ומדעי להפליא. כי מדע אינו מסוגל להסביר הכל. וגם אם אין דבר כזה קסום, הדימיון הוא הדבר החשוב ביותר לאדם. פרי החיים, השומר עלינו שפויים.
חישבו על זה כך- אם הכל היה מדעי, לא היו דברים שהיה אפשר לגלות. עולם משעמם, ללא אמונות, ללא תפילות.
אז גם אם כרגע זה נראה כל כך טיפשי לפל לרשת של חוטי דימיון, אולם לבסוף תגלו יבשות חדשות, שמהן? מהן לא תרצו לצאת.
אף פעם.
תודה על התגובות בפוסט הקודם, ריגשתם אותי 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
