דיברתי איתה עליו. דיברנו הרבה בלילה הזה.. הרגשנו טוב שאנחנו מוציאות הכל. איך הגענו לנושא הזה? אפשר להגיד שאני דיי דחפתי אותו לשם. כי חסר לי בן אדם שחושב כמוני, שפועל כמוני, שמרגיש כמוני.. אבל אין לי חברה כזאת. כנראה אני טיפוס מעצבן מידי כדי שאני אתחבר לאחת כמוני.
ניסיתי לחשוב לרגע איך זה היה בלי הריב. והרגשתי שאני מחמיצה כאן משהו. לא יודעת בדיוק מה.. אולי זה את הרגעים שהוא התבונן בי בעיניים הכחולות שלו וגרם לפחדים שלי להעלם, אולי זה לשעות שיכולנו לדבר על כלום- ובכל זאת לדבר.
ואולי.. אולי זה שאני מתגעגעת לידידות עצמה. לא אליו בפרט, אלא לכל ה"חבילה" הזאת שמתלווה אליו.
אני רק יודעת שאני מחפשת אחרי המשהו הזה.
דיברתי איתה כאמור. היא אמרה לי שבמקומי היא הייתה משלימה איתו כבר ממזמן אם כך הלב שלי אומר לי. היא כבר השנייה שאומרת לי את זה. אבל אני לא יודעת אם זה הדבר הנכון. לא כמו כל הפיתגמים הישנים הללו, לא תמיד הלב הוא הצודק. לפעמים הוא רק גורם לעיוורון חושים.
אבל.. בכל זאת, אהבה היא אהבה בכל מצב. אהבת אמת לא נעלמת מהר כל כך.
אם היא נעלמת בכלל..
ניסיתי לשנוא אותו. לשווא.
זה רק חיזק את הדיבורים עליו ואת התחושות לגביו.
ניסיתי לשתוק. אך אין זה עזר- כי המחשבות צפו אליו.
רציתי להתעלם. האם זה עבד? - ברור שלא, ברור כברק.
התנהגתי אליו כמו לעוד סתם ילד, זה מה שאני עושה עכשיו. אבל עובדה שזה לא עובד, כי אני כאן כותבת עליו.
והוא כמוני. מתנהג כאילו אני אוויר, אני לא באמת נמצאת כאן בשבילו.
הוא מתקרב אליי, אבל בעצם הוא בא למישהי אחרת.
וזה קורה כל הזמן.
ואתמול לענת הייתה יום הולדת (מזל טוב אהובה 3>) והוא בא. והוא ישב מולי, אפילו בלי להעביר מבט חטוף לעברי.
וזה שיגע אותי.
אתה באמת שכחת אותי? או שאתה מנסה?..
אין לי זכות דיבור בכלל
אני רק יודעת שויתרת עליי.
וזה בסדר- גם אני הייתי מוותרת.
אבל למה בכל זאת אני מרגישה שעשיתי טעות, שאני לא בסדר בסיפור?
הרי הוא האדם שפגע.. הוא זה שהתחיל בעצם את הכל.
אז למה עדיין אני מרגישה כל כך טיפשה?
.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.
"זה הכל בשבילך..
הביטי בשקיעה
עדיין לא עבר זמנה
הכוכבים זורחים..
חינם כל השנה
וזה הכל בשבילך.
לאן הברווזים
עפים כשהאגם קפוא
כל יום קורים ניסים
גם לנו עוד יקרו
וזה הכל בשבילך..
הו דון קישוט
אל תהייה כל כך תמים
בעולם ילד, אין מקום לסתם חולמים,
הו דון קישוט
תתעורר למעני
כך או כך, תשאר..
האביר שלי..
אמצא לי עבודה
אלך לעבוד בבית מלון
עם כסף שאחסוך
אבנה לנו ארמון
וזה הכל בשבילך..
הו דון קישוט
אל תהיה כל כך תמים
בעולם ילד,
אין מקום לסתם חולמים
הו דון קישוט
תתעורר למעני
כך או כך, תשאר..
האביר שלי."
.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.,.
אהבה.
נמאס לי ממך.
ואולי יום יבוא ותבין, שלמרות הכיסוי הכועס הזה, אם רק היית מנסה קצת יותר.. לא הייתי מוותרת עלייך. לעולם.
לא אכפת לי שקוראים פה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
