'רק כשמאבדים מישהו, מבינים כמה הוא חשוב'
|
כינוי:
טטי =) בת: 33
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הוסף מסר | 12/2008
 מה יהיה איתי בסוף? :\
לא יודעת מה יהיה איתי בסוף.
כבר שבוע שאני לא אוכלת.
זה טוב אם אני אוכלת לפחות ארוחה אחת ביום..וגם היא בקושי.
אין לי תאבון, כל מה שאני מכניסה לפה זה בכח.
קצת יותר מידי, אני מרגישה שאני הולכת להקיא:\
כבר במשך תקופה ארוכה, שהדבר היחיד שאני רוצה לעשות זה לישון.
את רוב היום אני מעבירה בשינה.
כל החופש המזדיין הזה לא פתחתי ספר מחברת..כלום.
אני לא מסוגלת לחשוב על זה אפילו.
אין לי אמון באנשים..רוב השיחות שלי עם אנשים אני רק מחפשת במה הם משקרים לי.
ועד שכבר יש ת'אדם הזה שאיפשהו אני כן מרגישה שאני יכולה לדבר איתו, ואני רוצה את זה..אני פשוט לא מסוגלת.
וכל המצב החרא הזה במדינה.
גיסי בכוננות כבר מיום שישי..היום יש ישיבה של המפקדים שלו, לראות אם הם נכנסים.
עד שכבר חשבתי שאין מצב שגם ידידים שלי יכנסו לשם..
אני אני מגלה שאחד הידידים שלי בעזה.
יש לי מלא חברות וידידים שגרים באזורים של כל הקסאמים והכל..
חברה שלי נפל לה ליד הבית גראד..
מה יהיה איתנו בסוף?
לפחות שכל זה יביא תועלת..ולא שבסוף זה לא יהיה שווה כלום.
ורופאים זה עם מטומטם!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
