כינוי:
טטי =) בת: 33
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | הוסף מסר | 12/2008
מציאות חדשה..:| מלחמה.. עד אתמול לא יכולתי לדמיין ת'הרגשה הזאת שאנשי שדרות, נתיבות, אשקלון וכל האיזור מרגישים.
זה לא היה צפוי בכלל..
בעצם, זה היה צפוי, אבל הכי קל להתעלם!
כבר מיום שבת, אני שומעת פיצוצים בקטנה..מסוקים..כל היום מול החדשות..
ההורים מפחדים שאני אשאר לבד בבית, שאני אצא..
דיכאון:|
פתאום אתמול 3 פיצוצים!
2 פחות חזקים ואחד יותר קרוב.
הכי מפחיד שאפילו הזעקה לא הייתה אצלנו!
מקלט גם אין..כאילו יש לי 45 שניות לטוס למקלט בקצה הרחוב..שהיה סגור בכלל!
אינ אשכרה יושבת מול המחשב..לא יודעים אם לצחוק או לבכות..כולם לחוצים..הודעות טלפונים:\
כבר חשבנו לסוע למרכז..אבל בסוף נשארנו כאן..כי בנתיים הכל רגוע פה..יחסית.
מי שלא היה במצב הזה בחיים לא יבין ת'הרגשה..
ישנתי בלחץ שעה בלילה
אני קופצת מכל רעש קטן
כאילו אשכרה מחכים פה להזעקות כדי להיות מוכנים..ומקווים שלא יהיה כלום:\
בטח כל הצפון והמרכז 'איזה כיף להם לא לומדים'
אבל בתכלס, אני מעדיפה ללמוד מאשר לחיות ככה עכשיו:\
אתמול מישהו כתב בסטטוס שלו..'אינ חי כל יום כאילו זה היום האחרון שלי'
עכשיו זה באמת ככה! :\
ועוד עכשיו החיזבבאלה מאיימים שאם צה"ל נכנסים במבצע רגלי אז תיהיה גם מלחמה בצפון..
מה יהיה בסוף?
ב"ה שיגמר הכל טוב..
| |
 מה יהיה איתי בסוף? :\ לא יודעת מה יהיה איתי בסוף.
כבר שבוע שאני לא אוכלת.
זה טוב אם אני אוכלת לפחות ארוחה אחת ביום..וגם היא בקושי.
אין לי תאבון, כל מה שאני מכניסה לפה זה בכח.
קצת יותר מידי, אני מרגישה שאני הולכת להקיא:\
כבר במשך תקופה ארוכה, שהדבר היחיד שאני רוצה לעשות זה לישון.
את רוב היום אני מעבירה בשינה.
כל החופש המזדיין הזה לא פתחתי ספר מחברת..כלום.
אני לא מסוגלת לחשוב על זה אפילו.
אין לי אמון באנשים..רוב השיחות שלי עם אנשים אני רק מחפשת במה הם משקרים לי.
ועד שכבר יש ת'אדם הזה שאיפשהו אני כן מרגישה שאני יכולה לדבר איתו, ואני רוצה את זה..אני פשוט לא מסוגלת.
וכל המצב החרא הזה במדינה.
גיסי בכוננות כבר מיום שישי..היום יש ישיבה של המפקדים שלו, לראות אם הם נכנסים.
עד שכבר חשבתי שאין מצב שגם ידידים שלי יכנסו לשם..
אני אני מגלה שאחד הידידים שלי בעזה.
יש לי מלא חברות וידידים שגרים באזורים של כל הקסאמים והכל..
חברה שלי נפל לה ליד הבית גראד..
מה יהיה איתנו בסוף?
לפחות שכל זה יביא תועלת..ולא שבסוף זה לא יהיה שווה כלום.
ורופאים זה עם מטומטם!
| |
 ממשיכה הלאה, לא מסתכלת לאחור! איך שוב עמדתי מול ונעלמו לי המילים?
קפאתי מולך, לא הצלחתי להוציא מילה.
אולי קיוויתי לשיחה אחרת, קצת שונה.
אבל ללא ספק זאת הייתה שיחה טובה.
אמנם לא אמרתי לך את כל מה שרציתי, ולא שאלתי את כל מה שהיה לי לשאול..
אבל קיבלתי תשובות לחלק מהשאלות החשובות.
למרות שאף פעם לא הבאתי לך הזדמנות טובה להכיר אותי באמת..לא ידעת עליי כלום מעבר..
הצלחת לעשות את זה לבד.
אתה מכיר אותי יותר טוב מכל אחד אחר. יותר מידי טוב.
אני שמחה לדעת שטעיתי במחשבה שלי.
ולמרות שבאיזה שהוא מקום קצת התאכזבתי מהתשובה שלך.. תודה שהיית אמיתי איתי.
ואולי באמת עדיף ככה?
אולי בהמשך תיהיה לי הזדמנות, אפשרות לדבר איתך..ושאול את כל השאלות שלא שאלתי..להגיד את הדברים שלא אמרתי..
ואולי לא..
בנתיים, מה שאני יכולה להגיד, זה תודה.
תודה בכלל לחברים שבלעדיהם לא הייתי בכלל מגיעה לזה.
תודה על התמיכה בתקופה האחרונה.
ובעיקר לך.
שלמרות הכל, דיברנו, והייתה שיחה אמיתית.
תודה על כל הדברים שאמרת לי, ושגרמו לשינוי אצלי.
שינוי שכולם שמו לב אליו כבר אתמול..וזה שינוי טוב!
תודה על כל הדברים שאמרת לי..על ההסברים.
גם אותך השיחה שינתה..לטובה.
תודה בכלל על זה שעכשיו אני מסוגלת להמשיך..
רק בקשה אחת קטנה..תהיה סבלני איתי בתקופה הקרובה(:
או שאי שקופה מידי, או שבאמת יש אנשים שמצליחים להכיר אותי טוב!
אני צריכה לעבור הלאה, כי אני חייבת, החיים ממשיכים ואסור לי לחזור כל הזמן לעבר.
| |
רואים את זה בעיניים שלי.. אני יכולה לנחש מה גרם לכל השינוי הפתאומי הזה פתאום..
99% שאני מנחשת נכון! (:
היה כיף לקבל אתת השיחה הזו.
כ"כ התגעגעתי לזה.
אין ספק שזה בילבל אותי קצת, אבל אין ספק שזה העלה לי ת'מצב רוח.
למרות כל מה שהיה, ולמות כל הפחד והחששות, אולי זה קצת מסביר את זה.
רק נותר לי להגיד תודה.
תודה על ההרגשה המדהימה שאתה גורם לי להרגיש(:
וסליחה שנזכרתי כ"כ מאוחר.
In A Moment
Everything
Can Change
שבת שלום3>
| |
 לפעמים צריך לקחת החלטות. למרות שחופש..אני בקושי מרגישה אותו..
רוחות, סופות חול, קפוא רצח, אי אפשר לעשות כלום.
כל היום בבית. טוב שלפחות יצאתי קצת עם ההורים לב"ש.
החורף נזכר להגיע דווקא בחנוכה, בחופש?
*שונאת חורף*
יש מקום שאליו אני הולכת כשאני עצובה
זה מקום בתוכי שאף פעם לא ראית
אני המצאתי אותו כדי להרגיש שרצית אותי
זה מקום שאליו אני הולכת כשאני עצובה.
ואם אתה עוזב גם אני עוזבת
ואם אתה לא נמצא גם אני לא נמצאת
ושום דבר לא חשוב,
שום דבר לא עדיף, שום דבר לא כדאי,
כלום לא נשאר ללא אהבתך.
מבוך ללא סוף, איפה אני מאבדת את עצמי
אני רצה ללא הפסקה ולא מוצאת אותך,
למרות שאני מנסה לברוח ממך,
אני תמיד נזכרת.
אם קיים מקום כלשהו,
איפה הוא?
לא משנה מה יהיה..זה כבר איבד את הקסם שלו..
אזרתי אומץ, ועשיתי זאת.(:
מלא עבודות ומבחנים ללמוד אליהם..
מלא מטרות הצבתי לעצמי עד סוף 2008, שאני חייבת להספיק.
ומלא מטרות חדשות צריך להציב ל 2009
-מרגיש לי מוזר עכשיו..אולי קצת הקלה על הצעד, אבל ללא ספק מוזר. מקווה שזה היה נכון וטוב.-
| |
לדף הבא
דפים:
|