| 3/2009
ילד קטן..בגרות!
אז מה זה אומר לגבינו אם מהרגע הראשון שהכרנו אנחנו לא מפסיקים לריב?
בין אם זה סתם, בין אם זה קצת יותר רציני.
בכל שיחה היה לנו ריב, אפילו אם זה על שטויות.
"תמיד אפשר לסדר את זה, שלא יהיו ריבים"
אני בהחלט מסכימה עם זה, אבל איך עושים את זה?
זה קצת מצחיק שזו רק ההתחלה וכבר הספקנו לריב הרבה.
אף אחד מאיתנו לא ראה את זה איך שזה, כל אחד לקח את זה למקום אחר.
אגו זה דבר שיכול פשוט להרוס הכל!
ואני לא מצטערת על זה ששמתי את האגו בצד,
זה לא היה מיותר בכלל.
אל תנסה גם להוציא אותי אשמה, כי אתה יודע טוב מאוד שלא!
תעמיד את עצמך במקומי, ונראה מה תחשוב, תבין.
לפעמים אני רוצה להמשיך להלחם, לפעמים מתאי לי לוותר על הכל.
2 הופעות מדהימות, שהלך הרבה יותר טוב מהחזרות.
מחר בגרות, ואז באמת חופש.
בהצלחה (:
| |
אתה כבר לא זה שהכרתי.
איפה זה שכ"כ אהבתי, זה שהיה כיף איתו, זה שתמיד שמחתי לראות אותו, לדבר איתו, זה שסמכתי עליו תמיד, זה שעשה הכל כדי שיהיה טוב?
איך זה שתוך זמן כה קצר הבן אדם הכי מדהים בעולם, זה שהכרתי יותר טוב מכולם, הפך לבן אדם הכי רחוק מזה,
אני מסתכלת עלייך, ולא מזהה אותך כבר.
מסתכלת ומתאכזבת.
לא מבינה.
ועדיין מנסה למצוא אותו, אך חבל על המאמץ.
לא מצליחה להבין איך ולמה הכל השתנה כ"כ. אתה השתנית.
הכל נופל עלי פתאום. מן תקופה כזו.
מאלצת את עצמי להשאר אופטימית, כי אין לי ברירה.
עוד שבוע הלחץ יפחת, ואפשר יהיה להתפנות לדברים אחרים.
| |
 תקופה כזו, מצד אחר אוהבת, מצד שני שתגמר.
שבועיים של אלף שעות חזרה.
כל שיעור, כל יום עבודה, כל אחה"צ, אפילו שבת הבאה חזרות.
פווול חזרות עד רגע האמת.
פול חזרות בחדר תיאטרון, בחדרי החזרות, על הבמה.
ר"נים עם תלבושות, איפור, תפאורה, תאורה, מוזיקה, הכל.
זה היה נראה כ"כ רחוק. והינה, עוד שבועיים אנחנו על במה באולם תרבות, מול בוחן.
יומיים לפני זה, מול הפנימייה, הורים, מורים, תלמידים, חברים.
לזלזל בלימודים, לא כי רוצים, כי צריך להשקיע יותר בבגרות.
כי זו בין הבגרויות היותר חשובות לי.
מעבר לזה, פול חזרות בריקודים.
עוד חודש ושבועיים הופעה.
כבר מתחילים לקרוע את עצמנו. וזה טוב.
מזמן לא הרגשתי ת'הרגשה הזו של הלחץ בחזרות.
להזיע, לא להיות מסוגלת עוד לרקוד, אבל עם כל המרץ, החשק שבעולם להמשיך.
לא לזלזל, להוציא את הכי טוב שאפשר.
לצעוק כמה שצריך על כולם כשלא רציניים, כי זה חשוב.
תקופה של חודש וחצי שאני נכנסת אלייה, ואז עוד תקופת לחץ עם כל המתכונות והבגרויות.
עד אחרי הבגרות האחרונה אין לי זמן לנשום.
בהצלחה! :)
לתמוך, לדאוג שגם הוא לא ישבר, אפילו שאני קצת נשברת, וקצת קשה לי,
כי הוא צריך אותי.
עוד שבוע. אפילו פחות.
והכל יהיה אולי יותר פשוט.
טוב לי, ואני שמחה, אבל לפעמים לא בטוחה.
פתאום הבן אדם חוזר, כנראה שהוא לא ציפה שאני אמשיך ככה בלעדיו, ועוד עם מישהו אחר.
מישהו אחר שיותר טוב ממנו.
עכשיו הוא מבין.
הוא פספס את הרכבת.
ובזמן הזה, אני הבנתי כמה שאנחנו לא מתאימים, והכי טוב להיות ידידים.
יום טוב :]
| |
שבוע טוב(:
מדהים, מדהים, מדהים, מדהים.
הבן אדם שמצליח להוריד את החיוך,
הוא גם הבן אדם שיודע להחזיר אותו, בגדול!
שבוע טוב3>
| |
לא אוהבת אותך..
אני לא אוהבת אותך, אבל אתה גורם לי לשכוח ממנו.
אתה עושה לי טוב.
מעלה לי חיוך על הפנים.
אמנם קצת מבלבל אותי, אבל עושה לי טוב.
עוד מעט אני כבר חודש בבית.
כמה חבל שהייתי צריכה להגיע למצב הזה, כדי שישימו לב שמשהו לא בסדר.
עוד שבועיים וחצי בגרות. אני חייבת לחזור לעצמי.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
