האושר לעולם אינו יציב,הוא אינו אלא הפוגה של הדאגה

כזאת אני

נכנסת לפנטזיות בלתי אפשריות

חולמת על דברים לא הגיוניים.

האם זה באמת פסיכי לקיים קשר עם בנאדם שגדול ממך ב12-14 שנים?

הוא פשוט בלתי מוסבר.

אני מגדירה אותו כנשמה של ילד בן 17 חבוי בתוך גוף של גבר בשנות ה30 שלו.

נשמע מפחיד?

אני יודעת.

אבל בשטח זה לא נראה ככה. הכל כ"כ טבעי. הכל זורם.

הוא נשוי. יש לו 4 ילדים.

הוא לא אוהב את אשתו. הוא בורח ממנה.

עכשיו זה נשמע יותר פסיכי, נכון?

אנחנו לא ביחד או משהו. ואנחנו אפילו לא מתקרבים.

אנחנו בקטע הזוי של ידידים עם רמיזה קטנה למעבר.

אבל שומדבר לא קרה. ולא חושבת שיקרה. לפחות לא בזמן הקרוב.

אבל כשהוא עזב את המקום, הוא בא ואמר לי את זה בצורה אישית מבין כולם. וחיבק אותי.

והבטיח שהוא ישמור על קשר למרות שזה מסוכן.

בהתחלה חשבתי שהוא לא יעמוד במילה שלו.

אבל הוא כן התקשר. הוא הבטיח וקיים. ודיברנו היום מלאאאא.. =]

וסיפרתי לו איך היה היום שלי. והוא סיפר מה הוא עשה.

ולרגע עברה בי המחשבה של פאקינג שיט אני מדברת עם בנאדם מבוגר

כאילו הוא חבר שלי מהכיתה. וזה פאקינג הזוי.

אבל זה כיף. הוא עשה לי את היום. הוא מעלה לי חיוך.

וכיף לי כ"כ שאנחנו שומרים על קשר גם אחרי שהוא עזב.

אני אראה אותו ב10 לחודש.

איזה חיבוק אני אדפוק לו.... :]