אוף עד כמה שאני מעוצבנת על ההורים שלי!!!
ובכלל על החיים-
למה לכולם הכל טוב ויפה ורק לי ,
אני לא אומרת שאין לי כסף או להורים שלי כי יש...
או בית [חס וחסיסה] או משו אחר...
אבל לכולם יש מי שתמיד יאהב אותם,
מישהו שיתמוך בהם מישהו שבאמת אפשר לסמוך עליו~_~
ולי לא!
אוף...
ההורים שלי ממש לא תומכים,
וכל הזמן חושבים שהם צודקים ויודעים כל מה שצריך,
והם אלא שצריכים ללמד אותי-
אבל לא ממש אבל ממש לא,
כי להם הכי חשוב זה ציונים כסף והעבודה המחורבנת שלהם!!!
אני לא אומרת שהיה יותר טוב אם לא היה להם עבודה אבל עדיין
אם הם היו פחות חושבים עליה...
אם אמא שלי מביאה עבודה לבית
ועובדת אז לאף אחד אסור להוציא פיפס קטן או משו!
אותו דבר אם טלויזיה אם היא מסתכלת אז לאף אחד אסור להפריע לה או משהו,
אבל אם סתם דוגמא אני מסתכלת אז היא חופשי חודשי באה ומדברת איתי ולא שמה לב שהיא מפריעה!!!!!!
וגם אבא שלי הוא תמיד מצדיק את אמא שלי גם אם היא ממש לא צודקת ושניהם יודעים את זה!
והחברה שלי ממש כאילו קובעת עלי...
אני שונאת את עצמי!
אני לא מאלה שיכולים לבוא ולבד להיכנס לארונות או לדברים סתם כי הם רוצים משהו-
אני אם אני רוצה משו אז אני מבקשת ולא באה כאילו זה הבית שלי!!!
אני גם לא יכולה מי יודע מה להגיד לא!
תמיד אם מבקשים ממני אז אני עם הכן הזה שלי!
אז בטח שאנשים יתרגלו לזה שאני עושה את כל השיט שה אומרים!!!
זה הכי למה אני שונאת את עצמי!
ואי בא לי לפעמים ללכת לאמצא כביש ראשי ולא לזוז עד שאני מוצאת את עצמי בשמיים!
[המבין יבין]
טוב אז להיום זהו!
ביי
צריכה תמיכה אז תגיבו!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
