מכתבים לאימא...

 נעלמת...

ניקברת בתוך האדמה...

ותמונתך המצויירת על האבן

שוב מזכירה לי את הזמן,

אותו הזמן הטוב שאת לקחת איתך.

ובנפילה אל התהום

אני שמעתי את ליחישותייך

ובליבי ניגנו ברצף

מנגינות של תפילותייך...

את בטיסה אל נקודת האור,

לא רואה שמסביבך שחור

וכתמי הדם שעל בגדייך,

מתערבבות עם דימעותיי

את רחוקה כל כך...

נשרפת בחייקו של השטן,

ואת ידי לוקחת

ומובילה אל השולחן

עליו מזרק, והנוזל שהפסיק את פעימות ליבך

עכשיו אצלי עמוק בתוך הווריד.

עכשיו אני אהיה איתך.

ושם למעלה...

שתינו נרגיש את הכאב

ואש חמה תחדור אל העצמות

ואני...

יקבר בתוך האדמה

ותמונתי המצויירת על האבן

תזכיר להם את השימחה,

אותה שימחה שאני יקח איתי...

M.T Lady