שלום חבר

שנים שלא נפגשנו באמת כמו שצריך.

כל הרקע השתנה אבל הסיפור הוא אותו סיפור

אני שונא את זה שאתה תמיד מוצא אותי במצבים האלה

של חוסר אונים.

אתה הדבר האחרון שנשאר לי מכל הפסיפס הזה שהכנתי כל השנים

הכל התקלף ונפל ועכשיו רק נשאר שלד ערום של מבוגר

שתבוכו שוכן ילד קטן ומפוחד.

אומנם מצאתי את עצמי בחיים, באמת סוף סוף.

אני יודע איפה אני אהיה עוד כמה שנים ואני יודע מה אני אעשה

אני יודע שאני אהיה מאושר אם האומנות שאני אצור

כי אני האומנות שצריכה ליצור כדי להתקיים.

אבל זה מדהים אתה יודע.

שכל הזמן חיפשתי את עצמי והייתי מוקף כל כך הרבה רעש

ועכשיו כשאני יודע מי אני אני מוקף בכל כך הרבה שקט.

לבד.

רק ההד של עצמי מנתר מהקירות וחוזר אלי

והנה מצאתי את עצמי שוב מאבד את המטרה.

ממשיך קדימה כמו עיוור 

ולפעמים בא לי לבכות איך שמתי את עצמי במצב הזה

של כל כך הרבה בריחה שבסוף נשארתי באמת לבד

באמת לבד.

באמת.