הגיע גם הזמן שלי לבקש סליחה.
סליחה מכולכם,
על זה שהייתם צריכים לסבול את מצבי הרוח שלי.
על זה שהייתם צריכים לסבול את העקשנות שלי.
על זה שהייתם צריכים לסבול אותי, פשוט כי אני אני.
יש לי כל כך הרבה סליחות לבקש...
אבל הסליחה הכי גדולה היא מעצמי.
סליחה,
הסליחה הכי גדולה בעולם,
שהיית צריכה לסבול את מצבי הרוח שלי.
סליחה,
שהיית צריכה לסבול את הביקורתיות שלי.
סליחה,
שהיית צריכה לסבול את העצבים שלי,
ואת העצלנות שלי.
סליחה,
שהיית צריכה לעבור כל כך הרבה בשנה האחרונה.
שלא ניסיתי לעשות אותה טובה יותר מהקודמת.
שנתתי לה להתדרדר.
סליחה,
שאילצתי אותך להעמיד פנים שהכל מעולה,
גם כשהיית בזבל;
גם כשהיית חולה
או עצבנית
או מבואסת מהחיים
שתקת. בשבילי.
שזה מביא אותי לתודה.
תודה לך, שסבלת אותי.
ותודה לכולכם.
שיהיה לכולנו צום קל.
מי יתן והקב"ה יגזור את דיננו לטובה,
ויחדש עלינו שנה מבורכת,
מלאה ביצירה, בשמחה, בנתינה ובמעשים טובים.
אמן.
עריכה
אני לא יודעת מה קרה פתאום,
אבל אני נורא אופטימית...
משהו השתנה בי בכיפור הזה - הפכתי להיות אדם מאושר
אופטימי
שאוהב את החיים.
[:
באמת שאני לא מבינה מה קרה איתכם!
ביקשתם סליחה, אמרתם שאתם מבינים שהייתם לא בסדר,
ועכשיו אתם שוב מתנהגים כמו חבורת מפגרים, אנוכיים וצבועים [ולא אני לא מגזימה!]
בדיוק כמו שהייתם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
