המון ריק

ואני תוהה

עד כמה אני אשמה בו.

לקבל עדכוני חדשות בגאורגיה, להבין שדברים נפתחים

אבל בארץ המציאות קצת השתנתה

הדברים נעשים אחרת

אני שוב יושבת במשרד לא שלי,

שומעת על עזיבות של אנשים, הרשעות, חקירות

תוהה מה יהיה בהמשך. רשימת המטלות שלי עמוסה אבל לא מתקדמת,

מתקשה לשמור על רציפות, יעילות

דוחה דברים, מתכננת בערב המון

ומבטלת

שוב. עבודה לאוניברסיטה שלא מתקדמת,

תכנונים שלא יוצאים אל הפועל

תחושה כללית של סטגנציה

לא מתאים לי.

נועלת את המחשב

סוגרת את התיק

מתיישבת

על הקיר יש תמונות שלא אני שמתי

מישהו הזיז את השעון,

כבר אוגוסט

עברה שנה

רושמת כותרת חדשה במחברת: "לא לקפוא על השמרים"