חיי כדיאטהלא אנורקסית, ובטח שלא בולימית.
בעלת משקל עודף [ ולא, לא שוקלת 45 ] אלא טיפה יותר, טוב הרבה הרבה יותר. |
| 2/2008
יום 5
היום אבא שלי חוגג יום-הולדת 38 אז קודם כל מזל טוב.
אז כמובן שבאה הדילמה שכל אדם אשר נאבק במשקל נתקע בה: ארוחה משפחתית.
קודם בכלל לא רציתי להופיע לשולחן, כי אני יודעת שאם אני יתחיל לאכול, אני לא יסגור את הפה שלי עד שלא תכאב לי הבטן ואז אני עוד יותר יצטער על זה.
אבל הגעתי, כי זה בכל זאת אבא שלי.
אז לקחתי סלט ירוק עם קוביות גבינה בולגרית ורוטב איטלקי, לקחתי 2 תפוחי אדה אפויים בלי שמן ו 2 חתיכות בשר שהיו בתנור, אבל מה באסה זה שהייתה עליהם גבינה.
חוץ מזה אני חושבת שאני מתקדמת בסדר, אתמול בערב לא הזמנו פיצה וזה מעולה! היה אלכוהול כרגיל, אבל שתיתי כוסית אחת. כי בכל 100 מ"ל של וודקה יש 9 קלוריות וזה הרבה מאוד. [ בהתחשב שבעובדה שאין אצלנו אף אחד ששותה 100 מ"ל מקסימום.. ].
בפוסט הקודם שלי היו רשומות 3 מטרו, אני יכולה לומר בקול גאה: נרשמתי לחדר כושר והיום אני הולכת בפעם הראשונה.
אני ישקל, ימדוד אחוזי שומן, יבנה תוכנית עם מדריך וירשם לחוגים שונים.
בהצלחה לי, וכל מי שמתמודד עם המשקל שלו!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
