אהובתי, חיפשתי כבר בכל הירידים
אהובתי, שאלתי כבר את כל הנוודים
שעוברים ורואים דרך כל הנשמות
זה קשה, הם אומרים, לכולם פנים דומות

עבר עוד חורף
מי יודע את אולי שונה
מתעייף
מאבד כבר את האמונה
אנשים מצביעים - הוא לבד היא נעלמה
ואני כמו שוטה שוב קורא בשמה, שוב קורא בשמה

לא, לא אל תדאגי
מחכה, איפה שתהיי
את, לקחת את נשמתי
את תמיד, תמיד תהיי איתי.

אהובתי, חיפשתי כבר בכל הירידים
אהובתי, שאלתי כבר את כל הנוודים
שעוברים ורואים דרך כל הנשמות
שבאות והולכות
וכשהן חוזרות הן תמיד בוכות

לא, לא אל תדאגי...

מחכה, איפה שתהיי
את, לקחת את נשמתי
את תמיד, תמיד תהיי איתי.

האמת שהשיר הזה לא היה היום בקריוקי שארגנו פה השכנים מסביב, אבל שמעתי אותו ברדיו והוא נדבק לי לראש.

התחלתי לקרוא אותו ומאוד התחברתי למילים, סחטיין על משינה :)

רק ניתקנו את הטלפון וכבר התקשרתי לאייל. היה עסוק. חברים ועניינים.

'הא... מי איתך?'

'אורי'

'הא... אני לא מכירה'

'הוא מוסר לך ד"ש'

'בחזרה'

'הוא מוסר גם נשיקה'

'איפה?'

'נו... מה את רצינית?'

'כן, תשאל אותו איפה... מה הבעיה שלך?'

ברקע- 'היא שואלת איפה...'

'מלחגכעפתצ'- משהו לא ברור.

'נו... תדברו ביניכם מה אתם רוצים ממני?! קח, דבר איתה'

'אורי?'

'שלון'

'אז איפה הנשיקה?'

'איפה את רוסה? בלחי.. בשפתיים..'

'תשמע, אתה זה ששלחת אותה.. אני רק הכתובת'

'המממ... אז בשפתיים'

-מבוכה-

'אז את לונדת עם אייל?'

'חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח לא'

'הא, אז נאיפה אתן נכירינ?'

'אייל ואני? אנחנו חברים מהילדות!'

'הא... אז את גרה ברעננה?'

'לא'

'כפר סבא?'

'לא'

'רשפון?'

'לא'

'נתניה?'

'לא'

'איפה את גרה?'

'פרדסיה'

'הא... הבנתי...'

'יש לך מבטא'

'כן, אני מקולונביה'

'דייייייייייי אתה רציני?'

'כן, אבלס אספניול?'

'סייייייייייייייייייייי'

'מוצ'ו או פוקו?'

'מוצ'ווווווו'

'קומו אס?'

'דה לס נובלס'

'הא... נובלס... טגוסטס לס נובלס?'

'סי... פרו ז'ה נו לו באו אסו'

'הא... טיינס פייסבוק?'

'קלרו קה סי'

'אטונסס בוסקה מה אן אייל פייסבוק מגוסטה קונוסר טה'

'קומו טה ז'מס?'

'אורי'

'אורי קה?'

'אורי הראל'

'אסטה ביין'

'בסו'

'צ'או'

גדול מהחיים. תשמעו, יצא כלי.