המשפט הזה הזכיר לי לרגע את הפעם ההיא ששיחקתי עם אחי פול או ביליארד או סנוקר, אני לא באמת מבדילה.

היינו במטולה, במרכז קנדה ליתר דיוק.

החלקנו על הקרח כמיטב המסורת ולאחר מכן ירדנו לאולם הבאולינג, ככה זה,

כשיוצאים החוצה אחי נתקף רעב בלתי מוסבר שהוא חייב לספק.

אז הוא אכל איזה טוסט (מדהים שאני זוכרת!) וישבנו ליד אולם הבאולינג שם.

ליד יש סוג של מועדון סנוקר (או שקר כלשהו כזה) הוא שאל אותי אם אני רוצה לשחק ואמרתי שאני לא יודעת.

הוא אמר לי שזה ממש פשוט ושהוא יסביר לי.

איכשהו במשחק הראשון שלנו, ניצחתי. וגם בשני. וגם בשלישי.

וואלה, אז אולי זה באמת פשוט.