יצא לי להיות היום על המחשב, אז תהנו ^^
פרק 11
"טרררר!" – "ציף ציף ציף!" –"טולולולו!"
"לא שוב...!" יבבה סטייסי וכיסתה את ראשה בכרית. "ביל!!"
השעונים הושתקו בבת אחת, וכעבור שנייה שפתיו של ביל נשקו בעדינות לשפתיה של סטייסי.
"בוקר טוב אהובה." לחש קולו החם.
"אהובה?" מלמל סטייסי בישנוניות. "אתמול זה היה 'ג'וק!!' והיום זה אהובה?"
"את מעדיפה שאני אקרא לך ג'וק?" ביל הרים גבה.
"אהובה זה מצויין."
"טוב, קומי. יש בית ספר." הוא נשק לה בלחי, ומשך מעליה את השמיכה.
"זבל, קר לי!"
"לחמם אותך?" הוא שאל בקול עמוק והביט בה במבט חושני.
"אהא..." היא חייכה לו חזרה חיוך סקסי-משהו, "תתחיל בכך שתחזיר את השמיכה!"
ביל וסטייסי חיכו להסעה, אשר קצת איחרה להגיע.
הם ישבו על המדרכה, טום ליד ביל, מפטפט בלי הפסקה על איזו 'איזבלה' פרוצה מכיתה יא' שאמרה לו שהוא חתיך והוא מת להכניס אותה למיטה, ואילו ביל יושב ושולח חיוכים וקריצות לסטייסי ללא הפסקה.
"סטייס!" נשמע קולה של סברינה.
"ברי! תודה לאל!" קפצה סטייסי על חברה. "משהו עובר על ביל..."
"אוי, ביל, נכון! מזל טוב בייב!"
"הא?" סטייסי הרימה גבה.
"אתם יודעים, היום אתם חוגגים שנתיים..."
"אז זה למה הוא עושה לי פרצופים!" הגיעה סטייסי להבנה עמוקה. "כבר חשבתי יש לו עצירות או משהו!"
"לא טיפשונת, יש לו הפתעה בשבילך! הכנת לו משהו?"
"פאק לא! שכחתי מזה לגמרי!"
סברינה הנידה בראשה כאומרת 'את מקרה אבוד'.
"תעזרי לי לחשוב על משו, ברי! את חייבת!" מלמלה סטייסי בקול מתחנן, לאחר מכן הוסיפה בקול מתוק מלווה בפאפי-פייס. "את יודעת, חברות הכי טובות..."
"אני לא יודעת..."
"דייט עם טום בתמורה."
"ככה את מוכרת את טום?!" סברינה נראתה המומה.
"תעשי טובה, בשביל בחורה הוא ימכור את עצמו לבד. מה את אומרת? עשינו עסק?"
"DILL!"
~~**~~**~~**~~
"אני לא מאמינה שהברזנו משיעור חינוך ועוד עם המנהלת. היא תהרוג אותי!" קברה סטייסי את ראשה בין ידיה.
"יקירה שלי, אם ביל ידע ששכחת הוא יהרוג אותך לבד!"
"מה הוא יעשה? יאפר אותי למוות?"
"שתקי כבר ותתחילי לעבוד! טום הבטיח שביל לא יהיה פה עד שבע בערב ואמא שלהם נסעה לעיר ליומיים."
"אז למה לעזאזל אנחנו עובדות עכשיו?"
"כי זה הרבה עבודה, את עוד רוצה לבשל משו טעים, זוכרת?"
"אה... לא."
"אוח מפגרת, רואים שאין לך מושג ברומנטיקה!"
"סליחה באמת שאני לא דוקטור לאב!" זעפה סטייסי בעודה מניחה נרות אדומים-ורודים בכל מקום אפשרי.
"מי זה דוקטור לאב?" שאלה סברינה בזמן שפיזרה עלי ורדים במעלה גרם המדרגות.
"אין לי מושג, אבל זה נשמע כמו שם של איזה פסיכולוג בענייני אהבה. חוץ מזה, אני לא יודעת לבשל."
"תתגברי."
~~**~~**~~**~~
"סטייס, את פה?" הדלת נפתחה בשקט, ביל נכנס לסלון והביט סביבו מוכה תדהמה.
"אהא..." היא קפצה מן המטבח כשמרית בידה. "אז מה אתה אומר? איך סידרתי את הבית?"
"סטייס... זה מדהים!"
"תודה..." היא הסמיקה וחייכה חיוך מרוצה.
ביל פשט את מעיל העור שלו וזרק אותו על הרצפה בהתלהבות, נכנס בצעדים נלהבים אל המטבח.
"וואו! עשית את זה לבד?!" הוא הריח את האוויר שהיה מלא באדים חמים, ולאחר מכן ניגש לסיר המתבשל על הכיריים.
"יו, אפשר לטעום?" הוא חייך חיוך מלאכי, סטייסי הנהנה לחיוב.
ביל הרים ביד אחת את המכסה של הסיר וביד שניה לקח כף והכניס אותה לסיר, לוקח מעט ממה שהתבשל בו והכניס לפה בתאבון.
"נו...? אכיל?"
"הייתי יותר אומר רעיל..." מלמל ביל בגועל בעודו מכסה את הסיר במהירות.
סטייסי נאנחה באכזבה.
"אבל כל הכבוד על היוזמה!" הוא ניסה לעודדה, מה שלא עבד כל כך טוב.
"תודה.."
"אוח נו באמת, כל השאר פשוט מדהים מה שעשית פה!" הוא הביט בה בעיניים נוצצות. "רק אם יורשה לי לשאול, לכבוד מה זה?"
חה חה הזבל שכח! 
אני ממש מצטערת שלא היה פרק הרבה זמן 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
