רק רוצה רזון.

אני ירדתי 3 ק'!!!

המשקל שלי עכשיו 50..(=[) רק לפני רגע שחכתי שזאת רק התחלה.

אתמול לא הלכתי לבית ספר  כי היה אמור להיות "יום השוקו"[יום שאוכלים רק שוקולד ולא לומדים][אכן קיים דבר כזה מפגר]

אז לא רציתי ללכת כי עם הייתי הולכת הייתי אוכלת כמו פרה=\.

היום באתי לבית הספר ומה אני רואה?,שלט ענקק "יום שוקו שמח לכולם"

ואני שואלת יום השוקו היה אתמול נכון?

ואמרו שלא שהוא נדחה להיום...ניסיתי באמת שניסיתי לא לאכול אבל זה היה כ"כ מגרע

אז אכלתי מלאאא שוקולד ואז ניזכרתי שרק ירדתי 3 ק'.

זרקתי את השוקולד לרצפה והלכתי לשרותים להקיא הקאתי והייתה לי סחרחורת.

והלכתי למורה שלי ואמרתי לה שאני ממש לא מרגישה טוב,והיא אמרה לי ללכת למזכירות שיתקשרו להורים שלי

אז יתקשרו להורים שלי והלכתי הביתה,פתחתי טלויזיה בערוץ הספורט ניראלי קיצרר איזה ערוץ

והיה שם איזה מאמן הומו כזה מראה תרגילים אז עשיתי אותם כמו מטומטמת.

התעייפתי והלכתי להתקלח וועכשיו אני כותבת את העדכון ואני יהיה קצת במחשב ואז קצת טלויזיה ולישון.

זה שורף קלוריות,כדי לכם לנסות!=].

ביי אנשים

עשיתי את זה,צמתי 29 שעות=]]]

יום שישי,22.2-

מאתמול שאני לא אוכלת,גם היום בבוקר והיום בהפסקת האוכל בבית ספר לא אכלתי.

אתמול אני פספסתי מסיבת יום הולדת של 3 בנים מהכיתה שלי.

המסיבה הייתה במסעדה,ויותר מלאכול לא היה מה לעשות שם...

ידידות שלי יתקשרו ושאלו אותי "למה לא באת"

ושיקרתי להן שנירדמתי,אבל באמת הלכתי לישון בצהריים.

היום בבית ספר מרוב רעב נורא כאבה לי הבטן.

ואפילו עשתה קולות מוזרים..,אבל לא ויתרתי.

והמשכתי לא לאכול,הדרך לשלמות קשה.

המשקל שלי עדיין נישארר 52 אני חושבת לא הלכתי לבדוק.

טוב מה הסיכוים שהמשקל שלי ירד?

הגעתי הביתה ושולחן האוכל היה מוכן...

אמא שלי ישבה שם וחיכתה לי שאחזור מבית ספר.

"תשטפי ידיים ובואי לאכול"

היא אמרה לי..,אוף, למה למה היא תמיד צריכה להרוס ליייי?,

שטפתי ידיים והלכתי לשבת בשולחן.

אני לא רעבה אמרתי

"לא גברתי הצעירה אני לא זוכרת שאכלת היום."

אני כןן אמרתי בעצבנות.

מתי היא שאלה,היום בבית הספר חילקו לנו ארוחות חינם מהעייריה,שיקרתי.

והיא יתעקשה ואמרה שעם אני לא גומרת את כל הצלחת אני לא זזה מהשולחן

שאלתי עם אפשר לאכול חצי כי הצלחת הייתה מלא באוכל,מלא? מפוצצת.

"בסדר" ענתה.

אכלתי חצי,מזה אכלתי אפילו לא לעסתי את האוכל ישר בלעתי אותו.

"סיימתי" אמרתי כל כך מהר.

רואה? את נורא רעבה היא אמרה לי.

לא אני לא.

טוב אפשר ללכת?,כן היא ענתה.

רצתי לשרותים נגעתי בלוע והקאתי הכל.

"את בסדר שם?",שאלה אמא שלי.

כןן הכל בסדר עניתי לה.

הורדתי את המים והלכתי לשתות מים.

את לא רוצה קולה?,אמא שלי שאלה.

לא אני שונאת קולה אני אוהבת מים.

עניתי והלכתי לחדר.

בבקשה על תציעו לי ללכת לזאתי שתעשה לי תפריט אכילה.

כי אני לא רוצה ואמא שלי תגיד לי "זה סתם שטויות".

תודה לכם שאתם קוראים.

קודם כל צמתי עד עכשיו 7 שעות.

נעבור למה שקרה לי היום..

יום חמישי-

שיעור ראשון בבית הספר היה לי ספורט..

אני תמיד מתביישת שאני בשיעור הזה,שכולם רואים אותי רצה ורואים איך השומן שלי זז..

היום היה מבחן קפיצה לגובה,אני כל כך לא רציתי לעשות אז זה..כל כך יתביישתי שכל הכיתה שלי הסתכלה עלי

ומחכה ליראות אותי רצה וקופצת.

התביישתי בעצמי,בגוף שלי,לדעת שפעם הייתי כל כך רזה ועכשיו אני שמנה..

כל כך קנאתי בידידה שלי,כ"כ רציתי את הגוף שלה.

"אני לא רוצה" אמרתי למורה שלי,אמרו לי לשבת בצד ושאני מקבלת במבחן 0.

ראיתי את כל החברות שלי הן כ"כ רזות ויפות,יצאתי מהאולם..

וישבתי בספסל וחשבתי על כל הבנות שהן ממש רזות.

אני רוצה כ"כ להיות אחת מהן כמו שהייתי פעם,ואז התחלתי להיות אופטימית.

אני נורא רוצה להיות רזה ואני יצליח עם אני יתאמץ.

השיעור עבר והגיעה הפסקת אוכל.

פתחתי את התיק וראיתי 2 כריכים גדולים.

לא יכולתי אפילו ליסתכל עליהם פשוט נתתי אותם למישהו שיושב לידי..

הסתכלתי על הכיתה שלי..

כולם אוכלים,נהנים.

גם אני הייתי ככה בעבר.

התחלתי לקלל את עצמי בתוך תוכי,למה??,למה אכלת יותר ממה שהיית צריכה לאכול.

עם לא היית כזאת פרה היית עכשיו יכולה לאכול ובלי מחשבות פוגעות.

אבל לא היית חייבת לאכול ולאכול חתיכת שמנה מגעילה.

הפסקת האוכל עברה בשלום בלי שאני אוכל משהו.

במשך השיעורים וההפסקות התחילה לי לכאוב הבטן..

הייתי נורא רעבה[גגם עכשיו],היום יצאתי מלא פעמים למלא את בקבוק השתיה שלי.

אני לא מפסיקה לשתות מים.

אחרי העדכון אני הולכת ליראות טלויזיה וישר לישון כדי שאני לא יהיה רעה ואני השבור את הצום שלי.

אה זהו גמרתי לעדכן..

עד מחר אנשים ביי..