ואולי זה כבר לא כמו שחשבתי ?
אולי השלתי את עצמי שנתיים ונתתי לעצמי לחשוב דברים לא נכונים? אולי .
אולי לא נתתי לעצמי עוד ניסיון להיפתח?
אולי כל מה שחשבתי לא נכון .
אולי טעיתי.
אולי אני מאוהבת.
יושבת וחושבת עלינו ביחד ,
אתה עם הבדיחות שלך, שאני כבר מכירה בעל פה , והמשפטים החכמים האלו שלך,
שלא משנה מה תמיד תמצא את הדבר הנכון ביותר להגיד .
ואז בא הרגע , שהמשפטים החכמים שלך הופכים כבר לחסרי משמעות ,
והבדיחות שלך והדיבורים שלנו נעשים לשתיקה רועמת , שתיקת המבטים.
מין מבט מסתורי שכזה , שנמשך פחות משניה , שמסובבים מהר מהר את הראש,
כדי לא להראות לשני שבעצם כל מה שאתה רוצה זה רק לחבק אותו.
ואז , אני חוזרת למציאות ומבינה שזה לא אפשרי .
ואולי כבר התרגלתי לכל הדברים שאמרתי לעצמי בשנתיים האחרונות,
ואולי זה בכל זאת נכון, וזה רק משהו קן שקורה רק בחלומות.
האומנם?
ואולי היה עדיף לחלום לנצח .
עריכה:
ואולי , אולי כדאי לי להפסיק להתאהב דווקא באנשים שאני יודעת ,
שבחיים לא יקרה בינינו כלום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
shiska^^