אין לי כוח.
אין לי כוח למשחקי כוח.
אין לי כוח להיות כזאת חזקה כל הזמן.
אין לי כוח לעמוד מולכם שותקת. יש לי כלכך הרבה דברים להגיד אבל אני מעדיפה לשמור אותם לעצמי מאשר לגלות שאתם באמת לא מקשיבים.
אין לי כוח לבכות. ובגללכם זה קורה יותר מידי בזמן האחרון.
אין לי כוח להלחם על הזכויות שלי, על המותרות שלי. אז אני נהיית חיילת.
אני רוצה יום אחד לבוא לבית חם. להכנס לבית ושיהיה ריח של בישולים באויר. שאני יוריד את התיק ואת תבואי אליי ותתני לי חיבוק גדול, ותשאלי אותי איך היה בבית-ספר, את יודעת, לא רק ציונים. ואנחנו נשב לאכול עם אור וגיא אוכל שהרגע יצא מהתנור. ואז אחרי שכולם יתפזרו לחדרים, את תבואי לחדר שלי, לא לחדר של אור. ונשב ונדבר ואני גם יספר לך דברים בלי שתשאלי. ואז אני יספר לך שהגשתי את המבחן בערבית ריק כי לא ידעתי ואת תצחקי ותגידי לי שזה לא נורא ושנדבר עם המורה. ואני יגיד לך תודה אמא, שאת פה, בפעם הראשונה בחיים שלי...
כבר נמאס לי.
נמאס לי להעמיד פנים שהכל טוב. הייתי רוצה שיהיה מישהו שיקשיב ויקח אותי מפה. לכל מקום.
נמאס לי להסביר לכל העולם.
נמאס לי לשבת בחדר שעות. כי הם למעלה, וברור שאין לי מה לעשות שם.
נמאס לי לשנות בשבילם, ולעשות בשבילם, ולשמור על גיא בשבילם.
נמאס לי מהבית הזה.
ובבקשה, אל תגידו לי ללכת לדבר איתם.
אני יודעת שכל אחד היה נוהג כמוני אם הוא היה במקומי.
זה סתם מקשה.
3> זיס.