לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

המילים האחרות.


"בין כל היפות האלו, את היית שונה."

כינוי: 

בת: 32

ICQ: 297372622 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2007

במחשבה שניה..


אני מסתכלת ובוחנת את השם של הבלוג שלי,

המילים האחרות.

ואני תוהה.

זה כאילו שפה אני אומרת את מה שאני חושבת רק לא במדויק?

או שאני פשוט מעלימה עין מכל מה שלא אמור להיות כתוב פה?

זה באמת מקום ששימושי לי כמו שאני חושבת?

או שאני פה לא כדי לכתוב את מה שעל הלב, אלא כדי להיות אחת עם בלוג?

ולא, אני לא סוגרת.

 

 

 

 

ואת, תפסיקי לסתום לי את הפה.

תפסיקי למתוח אותי ככה ולאטום את האוזניים לרגשות שלי.

זה מאכזב.

 

 

 

 

 

 

בפעם האחרונה לשנה הזו,

זיס.

 

 

 

 

 

 

 

ורק, שיהיה טוב.

2008, הנה אני באה.

נכתב על ידי , 31/12/2007 21:44  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ענבר ב-1/1/2008 18:41
 



מה עדיף?


 

הכעס או הריקנות?

 

 

אז זהו.

ככה אני מסכמת את אחד הדברים הכי טובים שקרו לי השנה.

וזה כמו בסרט שאני יריץ את כל הדברים הטובים שקרו שם בראש שלי מיליון פעמים,

ועדיין לא יימאס לי.

ואני יצחק כשאני יזכר אבל יהיו לי דמעות בעיניים, תמיד.

נכתב על ידי , 26/12/2007 16:42  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ענבר ב-31/12/2007 15:43
 



אחת, קטנה.


וזאת הפעם המאה בשבוע האחרון שאני פותחת את המגירה ומוציאה את כל הדפים. ואני עוברת עליהם ברפרוף כי זה לא באמת מעניין אותי על מה בכיתי לפני חודש, כבר יש סיבות חדשות להרטיב את הכרית.

ואחרי שלושה עמודים אני מתייאשת מלחפש, כנראה בגלל שאני בכלל לא יודעת מה אני מחפשת. ואני עוצמת את העיניים לשניה, לנשום, ומיד פותחת אותם כי החיים זה לא סרט ושום דבר שני מרגישה לא יעבור לי במצמוץ.

ואני מסתכלת על השולחן שמולי ורואה ערימה של מחברות שרק גורמות לי להצטער שהחיים זה לא סרט, והרצפה שלי כולה מכוסה בבגדים כי הם ממש לא חיוניים לי כשאני לא לובשת אותם.

אז אני שוב עוצמת את העיניים לנשום, ופותחת אותם עם המחשבה שאני צריכה להזיז את עצמי.

אני רוצה יום אחד לקום בבוקר ולא לעשות כלום, להיות בבית. אני רוצה יום אחד להיות רק בבית, ולא להתבאס מזה שאני לא עושה כלום. פשוט לשבת על המחשב ולדעת שיש לי את כל הזמן שבעולם לשחק באיסיטוור או להיות במסן. ואז לצאת להאכיל את החתולה שאני כ"כ מזניחה בזמן האחרון וללטף אותה ולדעת שאני עדיין מסוגלת לגרום למישו אושר.

עכשיו, אני הכי רוצה לקום ולסדר את הבלגאן בחדר, ולהכין את כל הישעורי בית, ולסדר את החיים שלי מחדש. כמו שהם היו צריכים להיות, בסרט כמובן. ואני כבר לא עוצמת את העיינים לנשום כי פעם שלישית גלידה.

אני צריכה יום אחד פשוט לעשות סבב בכל הבתים במבשרת ולספר לכולם שמה שהם חושבים עליי זה לא נכון. ואז לחזור הבייתה ולבכות מכל הביקורות בשטח אנשים יעבירו עליי. אה רגע, זה מה שקורה עכשיו.

זה פשוט לא כזה קל כמו שזה נראה.

אלה שהייתי צריכה פשוט לא היו שם.

 

 

 

 

 

זיס.

תפסיקו לחשוב עליי.

 

 

 

נכתב על ידי , 17/12/2007 20:57  
45 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ללא שם ב-24/12/2007 14:34
 



לדף הבא
דפים:  

25,620
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לziss אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ziss ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)