לא מזמן נמאס לי ללמוד למתכונת אז ראית ימחדש את הסרט ADVENTURE LAND שאגב אני ממליצה עליו.
אחד מהסרטים שבזמן שרואים, אומרים לעצמך "ואלה, יש מצב גמאני יהיה בסיטואציה כזאת"
וגם, יש בסרט את קריסטן סטיוארט D:
כשחקנית אני לא ממש אוהבת אותה, לדעתי הדמיות שלה דומות אחת לשניה יותר מידי, אבל היא כוסית *_*
ואני גם אוהבת את הדמויות האלה אז מהכפת לי XD
אז התחלתי שוב להוריד סרטים איתה ועם רוברט פטינסון חחח כןכן הוא שחקן טוב P:
אה, והסתפרתי D:
אני כלכך שונאת להיות תלויה בדברים ובעיקר אנשים. אני כלכך שונאת להבין פתאום עד כמה אני פדועה. אני כלכך שונאת לבכות, לבכות עד שאין דמעות בכלל.
ואנחנו רבים על הדברים ההכי טיפשים בעולם. רבים וגורמים לזה להיות רע יותר ויותר עם כל שניה וכל מילה. למה אנחנו עושים את זה?
"פשוט לא בא לי על בן אדם כזה"
".. טוב אני חייבת ללכת"
חזרתי לאנשים, ודניאל משך אותי מחוץ לכיתה ופשוט התחלתי לבכות, לבכות על בן אדם שאני בחיים לא ציפיתי להיפתח אליו.
ומעצבן אותי הקטע של לקיחת צדדים. חוץ ממנו, אין מי שיגיד לי שאני טעיתי ואני יודעת שאני טועה.
זה תמיד, את לא צריכה לסבול יחס כזה, ומה את עושה איתו בכלל ומה אכפת לך ממנו אם הוא עושה לך רע?
ומחשבות על פרידה לא עוזבות אותי, ואני גם מבינה שאני אוהבת אותו, אוהבת אותו כלכך ><
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
