מה17.8.08 החיים שלי החלו להשתנות לטובה,לרעה,לחיים בכלל.
התחלתי לחדש קשר עם אהבת חיי, אחת החברות הכי טובות שלי בתיכון שלמרות שלא למדנו באותה כיתה ניצלנו כל הזדמנות לבלות ביחד,אז יפה שלי את יודעת שאני מתה עלייך (אם יוצא לך לבקר פה בטעות).
אז המקסימה שלי, אמרה לי כמה אמרות לחכמת חיים שקצת סידרו לי את המחשבה וביניהם היא המליצה לי על השיר של שירי מיימון "תאהבי קצת את עצמך" היא כמובן אמרה לי שכדי לי ליישם קצת דברים משם ואני חשבתי לעצמי שירי מיימון או כוסית בעלת קול יפה ,אבל תובנות לא יצאו לי מהשיר,כנראה שטעיתי.
התחלתי לעבוד בעבודה חדשה, העבודה האמיתית הראשונה שלי ואני די נהנית למרות שעדיין כלום לא וודאי ויכולים להעפיף אותי בכל רגע, אבל מי יעיף חמודה כמוני (כפרה עליי-המבין יבין).
יצא לי להתקל בכל תופעת הפייסבוק-מקושרים שכמובן התמכרתי אליה קשות ושם יצא לי לדבר אם אהבת חיי הסודית מהתיכון שלא חשבתי שהוא בכלל יודע שאני קיימת ואין מאושרת ממני, למרות שברור לי שאין לי שום סיכוי בעולם איתו, אבל סבבה.
החיים יפים ,השמש זורחת והחבר מחכה איפשהו.