כל כך אין לי כוח שהימים האלו יגמרו. לא בא לי שהחג הזה יסתיים. לא בא לי לחזור ללחץ המטורף של הלימודים.
אין לי כוח לפתוח ספרים וללמוד, אין לי כוח להוכיח לעצמי שוב שאני יכולה להצליח.
אין לי כוח להוכיח שומדבר.
המחברת אזרחות פתוחה לי מול הפרצוף בערך כבר יומיים. אין לי כוח להסתכל עליה בכלל. אני מוצאת המון סיבות למה לא ללמוד, ולמה אין לי זמן לזה עכשיו.
התחלתי בגישה טובה, וקמתי במיוחד בשביל ללמוד למחר. ושוב, התקלחתי, הייתי במחשב, סידרתי את הארון, אכלתי, ראיתי טלוויזיה ובקיצור..
כל מה שזה לא נקרא 'ללמוד'.
אני עדיין בחופש, אני עדיין לא מעכלת את החזרה לשיגרה המבאסת הזאת. לשיגרה שאני צריכה להתמיד, ללכת לפי לוח זמנים קבוע, מבחנים, עבודות, שיעורים.
לא רוצה שיקבעו לי מה אני צריכה לעשות ומתי. לא רוצה להיות תלויה בכלום.
אני רוצה שוב את השקט שלי בחזרה.
פשוט לא בא לי.
