רק לפני כמה חודשים עלינו לכיתה י'.. רק לפני כמה חודשים, וזה ניראה כאילו זה קרה אתמול. עזבנו את החטיבה עם המון עצב אבל עם התרגשות ענקית לתיכון.
הגענו לשם מבולבלים, "תמימים", בהרגשה של "WTF? מה אני עושה פה?!" וכן.. עברה שנה מאז. קרה כל כך הרבה בשנה כל כך קצרה.
אם זה פרידות, בכי, אכזבות, שמחה, עצב, צחוקים, להכיר אנשים, לעזוב אנשים, לנתק קשרים, ליצור קשרים. הכל.
אני חושבת שזו שנה שהתחילה בשבילי כנפילה קשה. אולי זה קשור לכיתה שהייתי בה, לקשרים שנותקו, לחברות שהתרחקו, לפרידה. ואולי זה סתאם המעבר המהיר הזה מהחטיבה לתיכון.
אני מסתכלת על מה שהייתי בכיתה ט' ולא מאמינה כמה זמן עבר מאז, כמה כולנו השתננו, כמה הלכו, כמה באו.. כמה באמת נשארו איתי בכל מצב.
ואחרי כל השנה ההזויה הזאת שהייתה מלאה בכל כך הרבה דברים, שביגרה אותי כל כך, ששינתה אותי, את ההשקפה שלי, את הדעות.. אני יכולה להיות גאה שעברתי אותה בצורה הכי טובה שיכולתי, ובעזרת כמה אנשים. 3>
התעודה נחמדה דווקא, הרבה יותר טובה ממה שחשבתי. קיבלתי את מה שרציתי- כימיה וערבית 5 י"ל מוגבר, אנגלית 5 י"ל ומתמטיקה 4 י"ל. (:
כנראה שעוד שנה הסתיימה. לא נשאר עוד הרבה. הרגשה טובה שמהולה בעצב, בהתרגשות. הרגשה של בלבול.. מצד האחד- הרצון לגדול ולהמשיך, ומצד שני- הפחד להתבגר, להתמודד עם דברים חדשים.
אז זהו, כנראה שקצת גדלנו. עולים לכיתה י"א, ועוזבים את י'. ממשיכים קדימה, בלי להסתכל יותר מדי אחורה ולהצטער על דברים שקרו\לא קרו.
עוד פרק אחד נסגר,
ואחר נפתח.
שיהיה חופש מדהים :P
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
