בלוגהה

כנראה שזו השנה האקדמית שעומדת בפתח שבגינה כולם מתחילים לדבר על לימודים, לוגיסטיקות הנובעות מכך והמפחיד מכולם- העתיד.

בשיחת פייסבוק משותפת בין חברה, חבר נוסף שהכרנו בדרום אמריקה וביני נפל לי פתאום האסימון- כל שנה אני אומרת "אולי" ו"כנראה" אתחיל ללמוד בשנה הבאה ובכך בעצם מאפשרת לעצמי פתח מילוט. לכן החלטתי עוד באותו הרגע וכך גם כתבתי להם "שמרו לי מקום, אני מצטרפת אליכם בשנה הבאה".

אחרי בירורים לא מעטים נכון להרגע אצטרך להשלים בגרות בפיזיקה שמתברר כי זה דרישה מקדימה ללימודי הנדסה במוסד הלימודים בו אני מעונינת והאלטרנטיבה היחידה לכך היא מכינה במהלך הקיץ. בנוסף אני צריכה להשיג עוד כמה נקודות סכם מה שאומר שצפוי לי מפגש שלישי עם הבחינה הפסיכומטרית כשהפעם לפחות אני מאוד ממוקדת על הציון הכמותי ודגש קטן יותר ינתן לאנגלית כי מאוד מתחשק לי להוציא פטור.

וכך כנראה עומדת להראות השנה הקרובה, פסיכומטרי בדצמבר ומכינה ולימודים לבגרות בפיזיקה מפברואר ועד הקיץ. וכל המאמץ הזה כדי שתהיה לי הזכות לסבול חפירות וכאבי ראש לארבע שנים נוספות. האח!

ענייו נוסף שהרהרתי בו ועוד אעדכן לגביו הוא האם להמשיך במשרת סטודנט במקום העבודה הנוכחי שלי.

מצד אחד, הייתי שמחה כי הבנתי שזה עשוי להיות די גמיש ואז כמובן שזה יהיה עדיף על מלצרות או חלטורות כאלה ואחרות.

מצד שני, רבים מזהירים אותי שהשנה הראשונה ללימודים היא קשה דיה גם בלי עבודה. מה גם שהמנהלת הנוכחית שלי, זו שאמורה לאשר את העניין היא די כלבה מעצבנת ועלולה להקשות עלי. לגביה אני מקווה שהיא תצא כבר לחופשת הלידה שלה ואם המנהל המחליף יהיה נחמד כמו שאומרים כולם, אצליח לסגור איתו משהו ולכפות את התוצאות עליה.

מחשבה שעוברת לי בראש די הרבה בזמן האחרון:

הדברים המרכזיים שמעסיקים ושיעסיקו את חיי בתקופה הקרובה הם שיעורי נהיגה, פסיכומטרי, בגרות בפיזיקה, ולהתחיל להשתמש בראקוטן כי נמאס לי שהמחזור מנהל לי את חיי החברה והבטחון העצמי.

היתכן שאני ברגרסיה לגיל 16?

******עריכה******

לא יודעת איך זה קרה, אבל הפוסט הגיע למועדפים. אז הנה אני עושה כאן פרינט סקרין, כי זה מה שתמיד עושים.