בלוגהה

להיזכר בימים הטובים כאילו הם אכן היו כאלה, לתת לנוסטלגיה לצבוע הכל בוורוד למרות שבדיעבד אני זוכרת את הבור העמוק, האפל שחיכה לי בקצה שביל האבנים הצהובות הזה. 

והמרה שנפלה עלי בהחלט הייתה שחורה, אך ממרחק הזמן היא נראית כמו כתם על עדשת הטלסקופ. 

לפעמים אין תוהה איך הדברים היו מתפתחים בנסיבות אחרות, לפעמים אני רוצה קצת מהווה שלי וקצת מזה האלטרנטיבי שיכול היה להיות. אבל מישהו יודע לענות בוודאות על "מה היה אם?" לא בטוח שהייתי רוצה בכלל את ה"אם" הזה. 

מחשבות מיותרת ובלתי מועילות.